שעון החול של וושינגטון: 3 חודשים לבחירות שיקבעו את עתידו של טראמפ

כשלושה חודשים לפני בחירות האמצע בארה"ב שייערכו בנובמבר, התמונה הפוליטית מתכנסת לתרחיש מפוצל: הדמוקרטים הפכו לפייבוריטים להשתלט מחדש על בית הנבחרים, אך הרפובליקנים עדיין מחזיקים ביתרון דחוק בסנאט. בחירות האמצע, באופן מסורתי, מתפקדות כמשאל עם ציבורי ומעין ״בוחן אמצע״ לכהונת הנשיא – ובכוחן לייצר דינמיקה שונה לחלוטין בחצי השני של הקדנציה.

לפי שעה, דונלד טראמפ שולט בבית הנבחרים, בסנאט ונהנה מרוב שמרני מובהק בבית המשפט העליון – תנאים חלומיים לקידום האג'נדה שלו. ואולם, תרחיש האימים של הרפובליקנים עשוי להפוך אותו בן לילה ל״ברווז צולע״, כשנותרו לו עוד שנתיים שלמות בחדר הסגלגל: אג׳נדת החקיקה שלו תיעצר, ועדות בית הנבחרים יפתחו במסע חקירות רחב היקף על התנהלות הממשל, ובמפלגה הדמוקרטית כבר מדברים בגלוי על אפשרות של פתיחת הליכי הדחה – גם אם ללא יכולת אמיתית להשלימם בסנאט.

הרוח בארה"ב נושבת כעת שמאלה, אך הסיבה לכך איננה התלהבות מחודשת מן המותג הדמוקרטי, אלא בעיקר חולשתו של הנשיא. רק 35% מהאמריקנים מרוצים מתפקודו של טראמפ, לעומת 63% שאינם מרוצים. יוקר המחיה נותר הסוגיה המרכזית והבוערת עבור 45% מהנשאלים, והציבור מעניק כעת לדמוקרטים יתרון ברור בטיפול במשבר זה – זירה שבה הרפובליקנים היו חזקים באופן מסורתי.

יותר מכך, מותג ה-MAGA הפך לנטל של ממש. לפי הסקרים, 59% מהמצביעים העצמאים אומרים שזיהוי של מועמד עם תנועתו של טראמפ יקטין משמעותית את הסיכוי שיצביעו עבורו. בתגובה, אסטרטגים רפובליקנים כבר מגבשים קו הסברתי חדש: ״מדיניות טראמפ, פחות טראמפ״ – התמקדות בנושאי ליבה כמו אבטחת הגבול, פשיעה ומיסים, והמעטה מכוונת של הופעות משותפות עם הנשיא.

למרות ירידה מסוימת מהשיא שנרשם בחודש מאי, הנתונים משתקפים היטב בסקרים, שמעניקים יתרון עקרוני לדמוקרטים. מודל Decision Desk HQ מעניק להם כעת 61% סיכוי לתפוס את השליטה בבית הנבחרים, ו-43% בסנאט – זירה שאמורה להיות נוחה יותר לרפובליקנים. שנה וחצי של כהונה סוערת – שכללה את הטלת המכסים העולמית באביב 2025, סערת תיקי אפשטיין בסתיו, מבצע תפיסת מאדורו בחורף, ולבסוף המלחמה עם איראן והשפעתה על הכלכלה – הותירו את הנשיא בשפל חסר תקדים.

הקרב על הקונגרס

למרות הנתונים המעודדים עבורם, מהפך דמוקרטי אינו ודאי. בבית הנבחרים זקוקים הדמוקרטים למספר ניצחונות ספורים כדי להשתלט על הבית, אך המשימה קשה מכפי שנראה. במהלך השנה האחרונה יזמו הרפובליקנים – בעידודו הישיר של טראמפ – מהלך חלוקה מחדש של מחוזות בחירה (״ג'רימנדרינג״) שהעניק להם יתרון פרקטי של כשמונה מושבים, הודות לאופן שבו שורטטו המחוזות כדי שיישארו ״אדומים״.

מוקדי הקרב המרכזיים נמצאים כעת בפרברים ובמחוזות המתנדנדים. לדמוקרטים יש אמנם יותר מטרות אפשריות לכיבוש, אך יש להם גם פחות מרווח לטעויות: אם הטרנד הדמוקרטי יישחק, זה עשוי להספיק כדי להשאיר את השליטה בידי טראמפ.

הסנאט הוא סיפור קשה בהרבה עבור המפלגה הדמוקרטית. לרפובליקנים יש כיום יתרון של 53 מושבים מול 47, ומאחר שסגן הנשיא ג'יי.די ואנס יכריע כל שוויון 50-50, הדמוקרטים זקוקים לתוספת של ארבעה מושבים לפחות. המשימה מחייבת אותם לא רק להגן על אחיזתם במדינות הכחולות, אלא גם לכבוש מושבים במדינות שבהן טראמפ ניצח בפער דו-ספרתי לפני שנתיים.

מישיגן וטקסס כמשל למשבר עמוק

מבין המדינות המוגדרות כצמודות, שני מרוצים ממחישים היטב את הנרטיבים המרכזיים של הבחירות: האחד מציג את משבר הזהות של המפלגה הדמוקרטית, והשני את המחיר שהרפובליקנים משלמים על נאמנותם לטראמפ.

המרוץ הראשון מתרחש במישיגן, מדינה מתנדנדת שטראמפ ניצח בה ב-2024. בפריימריז הדמוקרטיים גבר עבדול א-סייד – מועמד פרוגרסיבי ואנטי-ישראלי מוצהר – בפער דחוק על חברת בית הנבחרים המתונה היילי סטיבנס. הניצחון הזה מציף את השאלה הגדולה של המפלגה הדמוקרטית: האם היא שייכת לממסד המתון, או לאגף הפרוגרסיבי-סוציאליסטי. כעת יעמוד א-סייד מול הרפובליקני מייק רוג'רס שנתמך על ידי טראמפ, בקרב גורלי על הרוב בסנאט.

עם זאת, חשוב לציין כי המפלגה הדמוקרטית עדיין מחפשת את זהותה. לצד ניצחונות בולטים לשמאל במישיגן, במיזורי הפסיד מועמד פרוגרסיבי בולט לנציג הממסד המתון, ובוושינגטון שרדה מועמדת מתונה אתגר משמאל. הבוחרים עצמם נעים בין קטבים: 64% מהעצמאים תומכים בהעלאת מיסים על תאגידים ומיליארדרים, ו-60% בביטוח בריאות ממשלתי – עמדות סוציאליסטיות מובהקות – אך במקביל, 43% מודים שהכינוי ״סוציאליסט דמוקרטי״ יקטין את הסיכוי שיצביעו לאותו מועמד. מבחן האמצע ישמש קו פרשת מים למאבק על דמות המפלגה ב-2028: האם פרגמטיזם יחזיר את השלטון כפי שטוענים מושלים מתונים כגווין ניוסם וג'וש שפירו, או שמא קו פרוגרסיבי נוקשה ואנטי-ישראלי מסוגל להביא ניצחון.

המרוץ השני והדרמטי נערך בטקסס, שבה לא נבחר סנאטור דמוקרטי מזה כארבעה עשורים. במאי האחרון ניצח בפריימריז התובע הכללי קן פקסטון, שזכה לגיבויו של טראמפ, את הסנאטור הוותיק ג'ון קורנין. היה זה מסע ארצי של הנשיא להדיח רפובליקנים שאינם ממושמעים לו מספיק. כעת יתמודד פקסטון – שגורר אחריו קופת שרצים משפטית – מול חבר בית הנבחרים הדמוקרטי ג'יימס טלריקו, שכבר מוביל עליו בסקרים בפער קטן. הפסד רפובליקני בטקסס עשוי להתגלות כטעות פוליטית יקרה במיוחד, שתציג את טראמפ כנטל אלקטורלי כבד.

שעת המבחן של ישראל

עבור מדינת ישראל, תוצאות בחירות האמצע ודמותו העתידית של הקונגרס עשויות להיות קו פרשת מים. תרחיש שבו טראמפ מאבד את הבית והסנאט, ובמקביל הגל הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית מוכיח את עצמו אלקטורלית, עשוי לשנות את כללי המשחק. הצבעות מדאיגות נגד הסיוע לישראל – שכבר נרשמו לא פעם במהלך הקדנציה הנוכחית – עלולות להפוך מצעד הצהרתי לסכנה מוחשית ואמיתית לביטחון המדינה.

ד"ר יואל גוז'נסקי הוא ראש הזירה האזורית במכון למחקרי ביטחון לאומי inss ולשעבר בכיר במל"ל