מוחמד מרדני, פרשן המקורב למשטר האיראני, פרסם במהלך יום ראשון תמונה של אוכל הרחוב המקסיקני טאקו. הנימוק לפרסום לא היה רעב לילי בטהראן, אלא מה שהפך לראשי תיבות לעגניים לאופן התנהלותו של הנשיא האמריקני: TACO - "Trump Always Chickens Out" (טראמפ תמיד משתפן). אף על פי שהביטוי נוצר עוד לפני הלחימה, סבבי האיומים וההתקפלות של הנשיא הפכו להדגמה תקופתית של התופעה.
ההדגמה האחרונה התקבלה במהלך סוף השבוע: ביום שישי הצהיר טראמפ כי ארה"ב תכה באיראן "חזק מאוד", ובאמצעי התקשורת האמריקאיים דווח כי וושינגטון וירושלים נערכות לתקוף את תשתיות האנרגיה האיראניות. ה"וול סטריט ג'ורנל" אף טען כי המטרה תהיה להביא את איראן לכניעה.
It's Sunday pic.twitter.com/HG5to2vPsq
— Seyed Mohammad Marandi (@s_m_marandi) August 2, 2026
בלילה שבין שבת לראשון נחתה ההודעה שברחבי העולם כבר התרגלו אליה: טראמפ פרסם ברשת החברתית טרות' סושיאל כי הוא "נענה לבקשת איראן ומדינות נוספות במזרח התיכון להימנע מתקיפה, לאחר שהוסכמו קווי המתאר של עסקה".
בין האיומים שהפריח טראמפ בזמן המלחמה: לתפוס את "אי הנפט" חארג', לבצע את "ליל הגשרים ותחנות הכוח" באיראן, להרוס "ציוויליזציה שלמה" בלילה אחד, ולהשמיד את המתקן התת-קרקעי ב"הר המכוש".
ב-22 במרץ, בשבוע הרביעי למלחמה, הגיב טראמפ לזינוק במחירי הנפט בעקבות חסימת מצר הורמוז, ואיים לראשונה: "אם איראן לא תפתח לחלוטין, ללא איום, את מצר הורמוז בתוך 48 שעות מרגע זה בדיוק, ארה"ב תפגע ותשמיד את תחנות הכוח השונות שלה, החל מהגדולה שבהן!". כ-36 שעות מאוחר יותר, ב-23 במרץ, הודיע טראמפ כי היו לו "שיחות טובות" עם איראן, והורה לפנטגון להשהות את התקיפה בחמישה ימים.
ב-26 במרץ הודיע טראמפ כי "השיחות מתקדמות טוב מאוד", והאריך את נצירת האש בעשרה ימים נוספים, עד 6 באפריל. יום לפני תום המועד, ב-5 באפריל, דחה הנשיא את המועד ביום נוסף, ל-7 באפריל.
ב-7 באפריל הבטיח טראמפ כי "ציוויליזציה שלמה תמות הלילה, ולעולם לא תוחזר לחיים", והוסיף: "אני לא רוצה שזה יקרה, אבל זה כנראה יקרה". הבית הלבן נאלץ להכחיש כי הנשיא רמז לשימוש בנשק גרעיני. באותו לילה, מעט יותר משעה לפני פקיעת האולטימטום, הכריזו ארה"ב ואיראן על הפסקת אש בת שבועיים - עצירת הלחימה הראשונה מאז פרוץ המלחמה.
ב-11 באפריל התכנסו משלחות מארה"ב ומאיראן באיסלמבאד בתיווך פקיסטני, אך השיחות הסתיימו ללא הסכם. למחרת הטיל טראמפ מצור ימי על הנמלים האיראניים. ב-21 באפריל, במועד פקיעת הפסקת האש, הורה טראמפ על הארכתה "עד לסיום הדיונים".
בהמשך נמשכו המגעים. ב-4 במאי השיק טראמפ את מבצע "פרויקט חירות" לליווי ספינות במצר הורמוז, אך יממה לאחר מכן השהה אותו בטענה ל"הסכמה הדדית" ו"התקדמות במגעים". ב"ניו יורק טיימס" דווח כי הנימוק בפועל היה סירוב סעודי לאפשר לארה"ב להשתמש בבסיסיה ובמרחב האווירי שלה.
סבבים נוספים התקיימו בשבועות העוקבים, עד שב-17 ביוני חתם טראמפ בארמון ורסאי, לצד נשיא צרפת עמנואל מקרון, על מזכר הבנות.
מזכר ההבנות הלך וקרס ככל שהמגעים להסכם מלא הגיעו למבוי סתום. התקיפות האיראניות על ספינות במצר הורמוז התחדשו, וכך גם תקיפות התגובה האמריקניות. ב-22 ביולי הכריז טראמפ כי ארה"ב "תשמיד גשר או תחנת כוח באיראן על כל ספינה שתותקף בהורמוז". חמישה ימים לאחר מכן, ב-27 ביולי, הודיע כי התקיפות יעצרו בטענה שיש "סיכוי טוב" להתקדמות במגעים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו