"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אחרי 14 שנה, טיפת דם אחת פענחה את הרצח: הטכנולוגיה שחשפה את החשודה

בדיקת DNA מתקדמת הובילה את חוקרי ה-FBI לסוכנת נדל"ן מטקסס, שנעצרה בחשד לרצח חברתה בדירתה • השיטה שסייעה לפענוח הייתה גנאלוגיה גנטית - כך החוקרים השוו דגימות ממאגרי מידע משפחתיים

,עודכן
0השמעה
דנ"א (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

פריצת דרך בחקירת רצח שהתרחש לפני יותר מעשור הובילה למעצרה של סוכנת נדל"ן מטקסס, החשודה כי רצחה את חברתה לאחר שדקרה אותה כ-100 פעמים. החקירה, שנותרה ללא פתרון במשך 14 שנים, התקדמה בעקבות שימוש בטכנולוגיית גנאלוגיה גנטית חוקרת (Investigative Genetic Genealogy – IGG) של ה-FBI.

מאיירה ולסקז, בת 42, נעצרה ב-16 ביולי והועברה לכלא מחוז טאראנט. היא מואשמת ברצח בנסיבות מחמירות של איראסמה צ'אבס, שנמצאה ללא רוח חיים בדירתה בעיר ארלינגטון שבטקסס בינואר 2012. השופט הורה להשאיר את ולסקז במעצר ללא אפשרות לשחרור בערבות.

לפי משטרת ארלינגטון וה-FBI, פריצת הדרך בחקירה הגיעה לאחר שהחוקרים השוו DNA שנמצא בזירת הפשע למאגרי מידע גנאלוגיים ציבוריים, המשמשים לאיתור קשרים משפחתיים ולזיהוי חשודים.

עורכי דינה של ולסקז טוענים כי עצם הימצאות ה-DNA שלה בדירה אינה מהווה הוכחה למעורבות ברצח. לדבריהם, השתיים היו חברות קרובות, ולולסקז הייתה גישה לדירתה של צ'אבס וביקרה בה פעמים רבות.

משטרת טקסס, ארה"ב (ארכיון),צילום: AFP

צ'אבס, בת 32, נמצאה מתה בדירתה ב-20 בינואר 2012. החוקרים לא מצאו סימני פריצה, ובמצלמות האבטחה תועד אדם שהגיע לדירה בלילה שלפני הרצח ונכנס אליה לאחר שהוכנס פנימה. בזירה אותרה גם טיפת דם שלא הייתה שייכת לקורבן, והיא נשמרה לאורך השנים לצורך בדיקות עתידיות.

בשנת 2016 ניסתה המשטרה להיעזר בטכנולוגיית "פנוטיפינג" של DNA כדי ליצור פרופיל אפשרי של החשוד. לפי החוקרים, הדגימה הצביעה על אישה ממוצא לטיני עם שיער כהה ועיניים כהות. אולם רק בנובמבר 2024, לאחר שהחקירה הועברה לתוכנית הגנאלוגיה הגנטית של ה-FBI בדאלאס, נמצא כיוון חקירה משמעותי.

לפי מסמכי החקירה כפי שפורסמו, בחודש מאי אספו החוקרים דגימת DNA ממזלג פלסטיק שנזרק לאשפה. בדיקות המעבדה העלו כי הדגימה תואמת לדם שנמצא בזירת הרצח בשנת 2012.

מפקד משטרת ארלינגטון, אל ג'ונס, אמר כי השימוש בטכנולוגיות DNA סייע במהלך השנה וחצי האחרונות לפתור כ-13-14 תיקים שהוגדרו "קרים". גם ב-FBI ציינו כי מאז 2018 תרמה הגנאלוגיה הגנטית לפתרון מאות חקירות ברחבי ארצות הברית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר