ההוצאה להורג כשלה - כעת משפחתו של הנידון למוות תובעת את המוציא להורג

אחותו של נידון למוות, שהוצאתו להורג בוטלה ברגע האחרון עקב קושי בהחדרת עירוי, הגישה תלונה רשמית וחריפה נגד הרופא שלקח חלק בהליך.

בתלונה, שהוגשה ביום רביעי למשרד הבריאות של טנסי, טוענת האחות, טוניה הרווי, כי אחיה טוני קרות'רס עבר עינויים וסבל מכאבים בלתי נסבלים במהלך הניסיון להזריק לו את הרעל הקטלני ב-21 במאי. המשפחה אף טוענת כי הוא סובל כעת משיתוק חלקי, שלתפיסתם נגרם משבץ מוחי בעקבות האירוע החריג, אם כי התלונה אינה מפרטת כיצד או מתי בדיוק התרחש השבץ.

במהלך ניסיון ההוצאה להורג, הצליח הצוות הרפואי להחדיר עירוי ראשי אחד באופן מיידי, אך נאבק במשך יותר משעה בניסיון להחדיר עירוי גיבוי נוסף. עורכת הדין מריה דה-ליברטו, המייצגת את קרות'רס מטעם האיגוד לזכויות האזרח (ACLU) ונכחה בחדר, סיפרה כי הצוות ניסה להחדיר מחטים לזרועו, לידו ולרגלו של הנידון, בטרם הרופא, ד"ר מארק פאולר, ניסה לבצע צנתור וריד מרכזי.

בסופו של דבר, לאחר שניסיונות ההזרקה עלו בתוהו, מושל המדינה ביל לי עצר את ההליך והעניק לקרות'רס חנינה זמנית לשנה.

התלונה מאשימה את ד"ר פאולר בהפרת כללי האתיקה הרפואית מעצם השתתפותו בהוצאה להורג. עוד נטען כי הוא הזריק לקרות'רס חומר הרדמה מסוג לידוקאין מבלי לוודא קודם שאינו רגיש אליו, וכי המשיך בחיפוש אחר וריד חרף "ייסוריו ומצוקתו הניכרת לעין" של הנידון. בנוסף, האחות טוענת כי הרופא כלל לא היה מוסמך לבצע צנתור מרכזי, שכן לא עשה זאת למעלה מעשור.

ד"ר פאולר סירב להגיב לטענות. מנגד, ד"ר ארווין ין, רופא מרדים בכיר בגמלאות שנכח בהוצאות להורג רבות באוקלהומה (ואינו מעורב בתיק זה), ציין כי העובדה שפאולר לא ביצע את ההליך שנים רבות אינה פוסלת אותו בהכרח. ד"ר ין גם הבהיר כי הסבירות שהניסיונות למצוא וריד גרמו לשבץ מוחי היא נמוכה מאוד.

שירות בתי הסוהר של טנסי סירב להגיב לטענות. משרד הבריאות המקומי הבהיר כי מידע על תלונות וחקירות, לרבות עצם קיומה של חקירה, נותר חסוי עד להגשת אישומים רשמיים.

קרות'רס בן ה-58 הורשע בשנת 1994 בחטיפה וברצח משולש של מרסלוס אנדרסון, אמו דלויס אנדרסון ופרדריק טאקר. הרקע לרצח האכזרי היה מאבק שליטה על סחר בלתי חוקי בסמים בשכונתם בעיר ממפיס, לאחר שלטענת הרשויות קרות'רס ניסה להשתלט על הטריטוריה של אנדרסון.

עד היום טוען קרות'רס לחפותו. במהלך משפטו הוא נאלץ לייצג את עצמו, לאחר שהתלונן שוב ושוב על עורכי הדין שמונו לו מטעם הסניגוריה הציבורית ואף איים לפגוע בכמה מהם