איום נוסף בתביעה: קואליציה הולכת וגדלה של משרדי עורכי דין, המייצגת בעלי מניות של תאגיד התקשורת ניו יורק טיימס, דורשת מהמו"ל של העיתון להעביר לידיה את "ספרי החברה ורישומיה" לצורך חקירה פנימית. המטרה: לבדוק האם דירקטוריון החברה התנער מ"חובות הפיקוח הבסיסיות שלו", זאת בעקבות שורה של תחקירים שנויים במחלוקת שנועדו להכפיש את ישראל או לתמוך בפוליטיקאים דמוקרטים אנטי-ישראלים. על פי מכתב התראה שנחשף באתר ה"וושינגטון פרי ביקון", אם העיתון לא יספק את המסמכים עד ה-21 ביולי, תוגש תביעה לבית המשפט העליון של מחוז ניו יורק.
מאחורי האיום עומדים ארגונים כדוגמת "המרכז הלאומי למחקר מדיניות ציבורית" (NCPPR), מכון מחקר שמרני ובלתי מפלגתי, ו"המרכז הלאומי להסברה יהודית" (NJAC), שאליהם חברו כעת משרדי עורכי דין בולטים נוספים.
חשוב להבהיר כי למרות העובדה שמדובר ב"בעלי מניות", לא מדובר בבעלי שליטה או בטייקונים המחזיקים באחוזים נרחבים מהעיתון, אלא בגופים המחזיקים בשבריר אחוז ,סמלי בלבד מסך מניות החברה. הארגונים האלו מנצלים את חוקי ניירות הערך האמריקניים, המאפשרים לכל גוף שמחזיק מניות בשווי סמלי של כ-2,000 דולר בלבד לתקופה ממושכת, לדרוש גישה למסמכי הנהלה.
השיטה המכונה "אקטיביזם של בעלי מניות", אינה נועדה להשתלטות כלכלית על תאגיד בשווי 12 מיליארד דולר כמו אחד העיתונים הגדולים בעולם, אלא משמשת ככלי משפטי ותקשורתי חד ואפקטיבי שנועד להטריד את ההנהלה, לחשוף התנהלות לקויה ולאלץ אותה לתת דין וחשבון על פגיעה אפשרית במוניטין ובמשקיעים. לטענת התובעים, הפיכתו של העיתון ל"זרוע תעמולה הדוחפת נרטיבים שקריים" מהווה סיכון עסקי ממשי עבור מי שהשקיע בחברה.
עלילת הדם - והמהלך של הממשלה
הדרישה הנוכחית מגיעה על רקע זעם הולך וגובר על סיקור המלחמה בעזה. במוקד הביקורת עומד אחד השקרים המחרידים והמעוותים ביותר נגד מדינת ישראל בעיתונות המודרנית, בכסות של "מאמר דעה", ע"י הכתב ניקולס כריסטוף שפורסם ב-11 במאי 2026 , בו נטען כי מדינת ישראל מבצעת כמדיניות שיטתית, פגיעות מיניות נגד פלסטינים - כולל האשמות מופרכות על שימוש בכלבים וגזרים.
כזכור, בעקבות פרסום המאמר רצוף השקרים, הממשלה החליטה לבחון נקיטת צעדים משפטיים נגד העיתון. שר החוץ גדעון סער הנחה את מנכ"ל משרדו, עדן בר טל, לפנות ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בדרישה לקדם צעדים משפטיים נגד ה"ניו יורק טיימס" בארץ ובעולם.
במשרד החוץ הבהירו אז כי מדובר בהדהוד בוטה של תעמולת חמאס שנועד להכחיש ולגמד את פשעי המין של מתקפת ה-7 באוקטובר, תוך ניסיון לייצר סימטריה שקרית בין ישראל לארגון הטרור הרצחני. כעת, על פי הפרסום בפרי ביקון, נראה שהזעם על הכתבה מגיע גם מתוך שורות בעלי המניות של העיתון עצמו, הדורשים לראות את התכתבויות הדירקטוריון שאישרו את פרסום העלילה.
"טיוח והגנה על פוליטיקאים אנטי-ישראלים"
מעבר להטיה בדיווחים על המלחמה, מכתב ההתראה חושף טענות קשות על סיקור אוהד ומוטה לטובת פוליטיקאים דמוקרטים בולטים המחזיקים בעמדות אנטי-ישראליות. כך למשל, נטען כי העיתון "טייח" תחקיר שפורסם ב-4 ביוני על המועמד הדמוקרטי האנטי-ישראלי גרהאם פלטנר - שבינתיים הספיק לפרוש לאור הטענות נגדו בגין הטרדה מינית.
הטיימס, כך על פי הטענה במכתב שנשלח, בחר לרכך עדויות על הטרדות מיניות והתנהגות אלימה מצידו של פלאטנר כלפי נשים, וכן התעלם כליל ממידע חדשותי רלוונטי כמו הקעקוע הנאצי שעל גופו והתבטאויות גזעניות. פלטנר כאמור נאלץ לבסוף לפרוש מהמירוץ בבושת פנים רק לאחר שכלי תקשורת אחרים חשפו את חומרת המעשים, ולטענת בעלי המניות - הטיימס סייע ביצירת "תחקיר נוח" שנועד לחסן אותו.
דוגמה נוספת המובאת במכתב מצביעה על מוסר כפול בסיקור רעיותיהם של פוליטיקאים. בעוד פעילותה ברשתות של אשתו של חבר הקונגרס הפרו-ישראלי דן גולדמן תוארה על ידי הטיימס כ"רווית שנאה או חסרת רגישות", פעילות של אשתו של ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני אשר הביעה תמיכה במחבלים, תוארה בסלחנות תחת הכותרת "תמיכה במטרה הפלשתינית".
"מדובר בדרישה שגרתית של בעלי מניות, אך מה שלא שגרתי הוא העדויות המצטברות לכך שהטיימס אינו עומד בסטנדרטים של עצמו", אמרו בארגון NJAC, "הראיות החדשות צריכות להדאיג כל בעל מניות שהאמין כי הוא משקיע בחברה בעלת ממשל תאגידי תקין".
פול קאלי, הבעלים והמייסד של Calli Law PLLC – משרד עורכי דין המתמחה בהגנה פלילית לבני צווארון לבן (white collar criminal defense), שייצג בעבר את Project Veritas בתביעת דיבה נגד העיתון תקף בחריפות וטען: "העובדים בניו יורק טיימס אינם עיתונאים. הם תועמלנים. מאמינים אמיתיים. דעותיהם האישיות מדביקות - והורסות - את כל מה שהבלוג ייצג בעבר. צל של עצמו".
מנגד, ה"ניו יורק טיימס" מנסים להדוף את הטענות ומתנגדים לבקשה התובעים - כך שהתיק צפוי להיות מונח לפתחו של בית המשפט העליון במחוז בניו יורק - אך לא ברור האם בקשת התובעים תתקבל, לאור אמנת חופש הביטוי הנרחבת באמריקה.
דוברת מטעם העיתון כינתה את איום התביעה כניסיון ברור להשתקה. "כפי שאמרנו למרכז הלאומי להסברה יהודית ולמרכז הלאומי לחקר מדיניות ציבורית בתגובה למכתב דרישה קודם, למרות שהוא מוצב תחת חוקי התאגידים, זהו ניסיון ברור להרתיע את העיתונות המוגנת על ידי התיקון הראשון לחוקה", נאמר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו