ממשל טראמפ הכריז היום (שני) על מהלך דיפלומטי שמטרתו ״לפרק את בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג״ (ICC), לשון כותרת המאמר שפרסם מזכיר המדינה מרקו רוביו בעיתון ״וול סטריט ג׳ורנל״. בכיר במחלקת המדינה מסר לסוכנות הידיעות רויטרס כי וושינגטון שוקלת שורת צעדים חריפים נגד בית הדין - ובהם איסורי כניסה לארה״ב, ביטול ויזות, הרחבת הסנקציות נגד ה-ICC והגופים המסונפים אליו, וכן הפעלת לחץ דיפלומטי על מדינות אחרות לפרוש ממנו.
רוביו כתב במאמרו כי ה-ICC ״נולד בתחילת המאה, ובתחילת דרכו הוצג כמנגנון גיבוי צר להעמדה לדין של הפשעים החמורים ביותר״, אך כיום ״ה-ICC ובעלי בריתו מבקשים להקים בית דין עולמי קבוע בעל סמכויות כמעט בלתי מוגבלות, שיוכל לדרוס את בתי המשפט ואת החוקות של ארה״ב ומדינות ריבוניות אחרות - ולהעמיד לדין ולעצור את אזרחינו״.
״האמריקנים מעולם לא הסכימו לזה״, כתב רוביו. ״שתי המפלגות הגדולות שלנו התנגדו לאפשרות של מסירת הסמכות להעמיד לדין ולכלוא את אזרחינו לידי בית דין עולמי מרוחק״.
במקביל לפרסום המאמר, דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס מפי בכיר במחלקת המדינה כי רוביו ובכירים נוספים בממשל פונים בימים אלה למדינות ברחבי העולם במסגרת קמפיין ״לבודד את בית הדין הפלילי הבינלאומי מבחינה דיפלומטית ולוודא שלא יוכל לפגוע באמריקנים״.
לדברי הבכיר, ״מדינות שמשתפות פעולה עם רשויות אכיפת החוק של ארה״ב, מארחות נוכחות צבאית אמריקנית או נהנות ממטריית הביטחון האמריקנית הרחבה יותר, מתבקשות לדחות את הסמכות הנטענת של ה-ICC להעמיד לדין בכירים וחיילים אמריקנים״.
הבכיר הוסיף כי מדינות שיסרבו לעשות זאת ״צפויות לעמוד תחת בחינה מוגברת״, והוסיף: ״נעקוב בעניין רב אחרי המדינות שיצטרפו לשורותינו נגד האיום הזה על אמריקנים המוכנים לסכן את חייהם כדי להגן על אחרים״.
ברקע המהלך האמריקני כמובן החקירה שמנהל בית הדין נגד בכירים ישראלים, במסגרתה הוציא בנובמבר 2024 צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שבוצעו לכאורה במלחמה בעזה. לפי הדיווחים, בקשות חשאיות לצווי מעצר נוספים הוגשו גם נגד השר בצלאל סמוטריץ׳, השר איתמר בן גביר, שרת ההתיישבות אורית סטרוק וקצינים בכירים בצה״ל.
זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד השני חתם טראמפ בפברואר 2025 על צו נשיאותי שהכריז על ה-ICC כ״איום על הביטחון הלאומי של ארה״ב״, ובעקבותיו הטיל ממשלו סנקציות על התובע הראשי קארים חאן, על שני סגניו, ועל השופטים שאישרו את הצווים נגד נתניהו וגלנט, ועל שופטים נוספים בבית הדין.
בית הדין ניצב בעצם ימים אלה במשבר חסר תקדים סביב התובע הראשי שלו קארים חאן - האיש שהגיש את הבקשה לצווי המעצר נגד נתניהו וגלנט. חאן יצא לחופשה מנהלית במאי 2025, לאחר שנחשפה חקירה חיצונית נגדו בחשד להטרדה מינית של עוזרת בכירה במשרדו, ומאז מנהלים את התביעה שני סגניו.
בחודש שעבר הכריז בית הדין על השעייתו הרשמית, לאחר שגוף החקירה קבע כי נהג ב״התנהלות מינית בלתי הולמת״, וכעת עתידו נדון בפורום המדינות החברות (ASP) - שאמור להכריע בקרוב אם להדיחו לצמיתות.
בניגוד לאיחוד האירופי שראה בבית הדין בהאג חלק אינטגרלי וחשוב בתפיסתו המדינית, ארה״ב הביעה ספקנות כלפי היוזמה מן ההתחלה. עוד ב-2002, בעקבות הקמת ה-ICC, חוקק הקונגרס האמריקני ברוב דו-מפלגתי מוחץ את ״חוק ההגנה על אנשי הצבא האמריקנים״ (ASPA) - המוכר בשם ״חוק הפלישה להאג״ (Hague Invasion Act) - המסמיך את הנשיא ״לנקוט בכל האמצעים הדרושים, לרבות שימוש בכוח צבאי, כדי למנוע מבית הדין לעצור אמריקנים או להחזיקם במעצר״.
המשבר החריף במארס 2020, כשהתובעת הראשית אז פאטו בנסודה פתחה בחקירה נגד חיילים אמריקנים בחשד לביצוע פשעי מלחמה באפגניסטן, צעד שממשל טראמפ הגיב אליו בהטלת סנקציות ראשונות על בנסודה עצמה. הסנקציות בוטלו בתקופת ממשל ביידן, ובית הדין הגדיר את החקירה נגד ארה״ב כבעדיפות נמוכה לעומת החקירה נגד הטליבאן וממשלת אפגניסטן לשעבר.
רוביו סיים את מאמרו בהתחייבות שממשל טראמפ ״תמיד יגן על אנשי הצבא האמריקנים מפני האיום הזה״, והבהיר כי הקמפיין הדיפלומטי שנפתח היום הוא רק ההתחלה. ״באמצעות כל הכלים העומדים לרשות הממשלה שלנו, לצד כל בעל ברית שאיתו נוכל למצוא מכנה משותף, נפרק את ה-ICC - לבנה אחר לבנה, אם יהיה צורך״, כתב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו