"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עונשו של הסטודנט הפרו-פלסטיני שחסם את נשיא האוניברסיטה היוקרתית

איידן ואלסילו, פעיל פרו-פלסטיני שסיים את לימודיו באוניברסיטת קורנל, קיבל צו הרחקה לשנה בעקבות תקרית חריגה שבה כותר נשיא המוסד בחניון: "ניסו להלך עליו אימים" • ואלסילו טען שדיקן האוניברסיטה דרס את רגלו עם רכבו

,עודכן
0השמעה
אוניברסיטת קורנל. צילום: איי.פי

אוניברסיטת קורנל החליטה להרחיק מהקמפוס למשך שנה את איידן ואלסילו, סטודנט ופעיל פוליטי שסיים את לימודיו במוסד בחודש מאי האחרון. ההחלטה התקבלה בעקבות חקירת אירוע שהתרחש בסוף אפריל, במהלכו קבוצת סטודנטים כיתרה את רכבו של דיקן האוניברסיטה, מייקל קוטליקוף, ומנעה ממנו לצאת מהחניון.

התקרית אירעה לאחר עימות אקדמי בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני שנערך בקמפוס. ואלסילו וסטודנטים נוספים עקבו אחר קוטליקוף לחניון, צילמו אותו ודרשו ממנו לענות על שאלות בנוגע למדיניות חופש הביטוי באוניברסיטה.

בעקבות האירוע, חבר הנאמנים של המוסד קבע כי ההתנהלות, שכללה את חסימת הרכב, "אינה תואמת את מדיניות האוניברסיטה לגבי פעילות מחאה ונוגדת את הסטנדרטים להתנהלות מכבדת ובטוחה". משטרת הקמפוס מסרה לוואלסילו צו המכריז עליו כאישיות בלתי רצויה במתחם. ואלסילו מצידו טען כי הצעד פוגע בחופש הביטוי שלו, וטען כי האוניברסיטה בחרה להעניש אותו דווקא לאחר סיום הלימודים כדי להימנע מתשומת לב תקשורתית.

במהלך האירוע טענו חלק מהסטודנטים כי קוטליקוף פגע בהם עם רכבו כשניסה לנסוע לאחור, וואלסילו אף נשמע בסרטון צועק שרכבו של הנשיא עלה על כף רגלו. עם זאת, הסטודנטים סירבו לקבל טיפול רפואי או למסור תצהירים חתומים למשטרה, ולא הוגשו כתבי אישום נגד אף אחד מהמעורבים.

אוניברסיטת קורנל,צילום: סעיף 27 א'

הנשיא קוטליקוף הבהיר כי לא הבחין בסטודנטים שעמדו מאחורי הרכב, וכי מטרתו הייתה לעזוב את המקום בבטחה, אך הודה בדיעבד כי טעה כ שלא נשאר ברכב נעול והמתין למשטרה. "לחופש הביטוי יש משמעות רק כשצד אחד מדבר והשני מסוגל להקשיב", מסר קוטליקוף. "הנחיות חופש הביטוי בקורנל נועדו להבטיח שאף אחד לא יוכל לצעוק או להשתיק דעות אחרות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר