על רקע ההצהרות מארה"ב ומישראל על הכוונה להביא לסיום את הסיוע הצבאי האמריקני הישיר, עשה הקונגרס בשבוע שעבר צעד ראשון בכיוון. ועדת הכוחות המזוינים בבית הנבחרים שילבה בנוסח חוק ההגנה הלאומי (NDAA) לשנת 2027 סעיף שעשוי לסמן מהפכה ביחסי הביטחון בין שתי המדינות. לא צמצום של הברית, אלא החלפת הסיוע הכספי בשותפות תעשייתית-מבצעית.
בריאיון ל״60 דקות״ של CBS לפני כשלושה שבועות הצהיר רה"מ בנימין נתניהו שבכוונתו לפעול לצמצום הסיוע הצבאי האמריקני לאפס. ״הגיע הזמן שניגמל מהתמיכה הצבאית שנותרה״, אמר. הוא גם הבהיר שאינו מתכוון להמתין. ״אני לא רוצה לחכות לקונגרס הבא, אני רוצה להתחיל עכשיו״.
הדברים באים על רקע הידרדרות חדה במעמדה של ישראל בדעת הקהל האמריקנית, כשהסיוע הצבאי הישיר בהיקף 3.8 מיליארד דולר בשנה הפך למוקד ביקורת מרכזי בשיח האמריקני. לאחרונה הצביעו 40 מתוך 47 הסנאטורים הדמוקרטים בעד חסימת מכירת נשק לישראל.
הסעיף, 224 מספרו, נושא את השם ״יוזמת שיתוף הפעולה הביטחוני-טכנולוגי בין ארה"ב לישראל״. הוא מורה למזכיר המלחמה למנות אדם בכיר אחד שירכז את כל העבודה המשותפת מול ישראל. תחת אותו אדם ירוכזו המחקר והפיתוח, הניסויים, וגם שיתוף הפעולה בין התעשיות הביטחוניות של שתי המדינות.
תפקידו של אותו גורם בכיר מוגדר בהצעת החוק. עליו לאתר טכנולוגיות ישראליות, או כאלה שפותחו במשותף, שיש בהן ערך מבצעי לצבא האמריקני. את אלה אפשר יהיה לשלב במערכות אמריקניות ולרכוש אותן באופן רשמי. העבודה תיעשה מול הממשל, מול התעשייה ומול האקדמיה בשתי המדינות, תוך שמירה על הטכנולוגיות והמידע הרגישים.
רשימת התחומים שבהם יורחב שיתוף הפעולה ארוכה. היא כוללת מערכות נגד כטב"מים באוויר, בים וביבשה, לחימה במנהרות ובאיומים תת-קרקעיים, והגנה אווירית והגנה מפני טילים. לצד אלה גם בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי ומערכות אוטונומיות, אנרגיה מכוונת, סייבר ולוחמה אלקטרונית, ואפילו ביוטכנולוגיה ורפואה צבאית. תחומים נוספים יוכלו להתווסף בהסכמה בין הצדדים.
הסעיף גם פותח דלת לייצור משותף. הוא מאפשר הקמת מיזמים משותפים, הסכמי רישוי ושיתופי ייצור על אדמת ארה"ב יחד עם התעשייה הביטחונית הישראלית. כדי שהכל לא ייעשה בכפילות, מזכיר המלחמה יידרש לתאם את הפעילות עם גופי המפתח בפנטגון, ובהם הסוכנות להגנה מפני טילים ופיקוד החלל האמריקני.
הצעת החוק כוללת גם דרישת שקיפות. מחלקת המלחמה תצטרך לפרסם באתר פתוח לציבור עדכונים לא מסווגים על שיתוף הפעולה, ככל שניתן. במקביל היא תידרש להגן על המידע המסווג, על הביטחון המבצעי ועל הטכנולוגיות הרגישות.
הצעת החוק נמצאת בנוסח של ועדה בלבד, ולפניה עוד דרך ארוכה של דיונים, תיקונים והצבעות בבית הנבחרים ובסנאט, ובסוף גם חתימת הנשיא. השינוי עצמו הוא הרחבה של מגמות קיימות: ארה"ב וישראל כבר מפתחות יחד מערכות הגנה מפני טילים, כמו כיפת ברזל, ופועל ביניהן מנגנון תיאום שהוקם בחקיקה קודמת. החידוש של סעיף 224 הוא בהיקף, כשהוא מרחיב את העבודה המשותפת לכמעט כל תחום טכנולוגי-ביטחוני.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו