בלי לבזבז מיליון דולר על טיל: כך מתכוונים בארה"ב לחסל את איום הכטב"מים

מול כטב"מי נפץ איראניים שעולים פרוטות, צבא ארה"ב מצא את עצמו מיירט מטרות עם טילים של מיליון דולר לחתיכה • תרגיל חדש של הנחתים חושף את שינוי המגמה: מעבר לרכבים טקטיים עם פגזי קרבה מיוחדים, שיורידו את עלות ההפלה לאלפי דולרים בודדים

חיילי המארינס ומערכת MADIS. צילום: EPA

אחת הבעיות הבוערות ביותר במלחמה המודרנית היא האסימטריה הכלכלית: איך מפילים כטב"ם זול שעולה אלפי דולרים בודדים, מבלי לרוקן את המחסנים עם טילי הגנה אווירית שעולים פי עשרה ויותר? תרגיל שביצעו לאחרונה נחתי צבא ארה"ב (המארינס) בפיליפינים, מול חופי הים הסיני הדרומי, מספק הצצה לפתרון שמערכת הביטחון האמריקנית מנסה להוביל.

שאהד 136 פוגע במתקן נפט בעומאן // רשתות חברתיות

במהלך האימון, תרגלו הכוחות יירוט של כטב"מים בעלי כנף קבועה באמצעות מערכת הגנה אווירית ניידת המכונה "Madis". המערכת מבוססת על שני רכבים טקטיים קלים (היורשים של ההאמר המוכר): על אחד מותקן מכ"ם מתקדם לאיתור מטרות מעופפות, והשני נושא טילי סטינגר לצד אמצעי לוחמה אלקטרונית וחסימת תדרים.

במקום להסתמך רק על טילים, שני הרכבים חמושים בתותחים ובמקלעים. המטרה היא להעניק למפקדים בשטח ארגז כלים מגוון - טילים, לוחמה אלקטרונית או אש תותחים - כדי לבחור במענה המשתלם ביותר כלכלית בהתאם לאיום.

פגזים במקום טילים בחצי מיליון דולר

עד כה, הפעילות האמריקנית במזרח התיכון נגד האיומים האיראניים נשענה בכבדות על טילי אוויר-אוויר יקרים וקשים לייצור, כמו ה-AIM-120, שכל אחד מהם מחזיק בתג מחיר של מיליון דולר. גם טילי הסטינגר של מערכת ה-Madis אינם זולים, ועולים כ-430,000 דולר לטיל, בעוד מיירטי ה"קויוטי" המשמשים את הכוחות באזורנו נעים סביב 100,000 דולר ליחידה.

 כ-430,000 דולר לטיל. סטינגר נורא מהמערכת "MADIS", צילום: AFP

לעומת זאת, כטב"ם נפץ איראני מסוג שאהד עולה לתעשיות של טהרן כ-30,000 דולר בלבד, ורחפנים קטנים יותר נרכשים באלפי דולרים בודדים. כדי לסגור את הפער, האמריקנים בונים על פגז ייעודי בקוטר 30 מ"מ המצויד במרעום קרבה. המרעום מזהה את המטרה ומפוצץ את הקליע כשהוא מתקרב אליה, כך שאין צורך בפגיעה ישירה מדויקת.

על פי הערכות מומחי תחמושת, אפילו אם נדרשים חמישה פגזים כאלה כדי להפיל כטב"ם אחד, העלות הכוללת תעמוד על כ-11,250 דולר בלבד. הפגזים הללו מסומנים כאמצעי גיבוי אמין ויעיל במקרה שאמצעי שיבוש אלקטרוניים לא מצליחים לנטרל את האיום.

אתגר הייצור ההמוני

למרות היתרון הכלכלי הברור, המעבר לתחמושת תותחים מציב בפני תעשיות הביטחון בארה"ב אתגר לוגיסטי מורכב: ייצור המוני. כדי לספק מענה יעיל בשטח, הצבא יזדקק למאות אלפי פגזים, אולם פסי הייצור המסוגלים לבנות מרעומי קרבה אלקטרו-מכניים מדויקים בקנה מידה כזה הם מעטים מאוד.

אמצעי גיבוי אמין ויעיל. חיילי המארינס ומערכת MADIS, צילום: Getty Images

חברות ענק כמו נורת'רופ גרומן, שזכתה לאחרונה בחוזה של יותר מ-200 מיליון דולר מהצבא האמריקני, וחברת L3Harris, כבר החלו להשקיע משאבים בהרחבת קווי הייצור כדי להדביק את הזינוק בביקוש העולמי לתחמושת מהסוג הזה.

בשטח, הנחתים מתרגלים הפעלה משולבת של האמצעים בהתאם לגודל האיום. בתרגיל האחרון נעשה שימוש בתותח ה-30 מ"מ ופגזי הקרבה עבור המטרות הגדולות, בעוד המקלע המשני, המאופיין בקצב אש מהיר, הופעל נגד רחפנים קטנים. השימוש בטילי הסטינגר היקרים נשמר לסוף התרגיל כמדרגת תגובה אחרונה, שהביאה להפלת המטרה בירייה אחת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר