"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"מסתירה את שרשרת מגן דוד": הטרנד המדאיג שמסעיר את הנוער היהודי בארה"ב

משתמשי טיקטוק הפכו את הביטוי "ישראלי ברוחו" לכינוי גנאי לתופעות חסרות נשמה, החל מתפריטי QR ועד למשקאות מאצ'ה לא טעימים • תלמידות תיכון משתפות בקושי: "מפחדת מאנשים שראו את זה"

,עודכן
0השמעה
הטרנד החדש והמדאיג שמתפשט בטיקטוק. צילום: רויטרס

סלנג חדש תופס תאוצה ברשת החברתיות ומצליח להדאיג בני נוער יהודים וישראלים: "ישראלי ברוחו" (Spiritually Israeli). הביטוי, שנפוץ בעיקר בטיקטוק ופלטפורמות נוספות, הוא כינוי לדברים שנתפסים "חשודים, חסרי נשמה, שטחיים או ריקים מבחינה תרבותית, כך פורסם בגוף התקשורת היהודי JTA. הסלנג משמים לתיאור סיטואציות או דברים גם אם אין להם כל קשר לישראל או ליהודים.

אחת הדוגמאות בכתבה מציגה טיקטוק בו רשימה של דברים שהם כביכול "ישראלים ברוחם", כמו אפליקציית סנאפצ'ט, בינה מלאכותית, תפריטי קוד QR, ו"פמיניזם של בחירה", וזכה לכמעט 80 אלף לייקים.

@mql4hlam♬ cannock chase - bussin

"ישראלי ברוחו" הוא מעבר לטרנד חולף, בני נוער יהודים מתארים תחושה קשה יותר: המילה "ישראלי" הפכה למילה נרדפת ל"שלילי". מלאני גרוס, תלמידת תיכון יהודייה מניו ג'רזי, אמרה כי הביטוי מעורר בה כעס: "זה מרגיז, אנשים פשוט נוטים להעתיק כל דבר שהם רואים". לדבריה, רבים רואים שהטרנד צובר תאוצה ומסיקים ש"זה כנראה תיאור מדויק של ישראלים".

האתר Know Your Meme הגדיר את הביטוי כ"עלבון שנועד לתאר ידוענים, טרנדים, מוצרים או תופעות" כ"שטחיים" או "ריקים תרבותית".

בין הדוגמאות שהובאו בכתבת JTA ונפוצים בטיקטוק: "אני שונאת כשלמאצ'ה שלי יש טעם ישראלי ברוחה" או "מי שבוחר/ת לגור בדובאי הוא ישראלי ברוחו".

@fortnitefan771#dontevenjokelad#fashionmajor#egypt#spirituallyisraeli#hi♬ original sound - 🐞🌀

לפי הוועד היהודי-אמריקני (AJC), 73% מהיהודים בארה"ב חוו אנטישמיות ברשת. עבור בני הנוער שהתראיינו לכתבה, החשיפה לביטויים מהסוג הזה אינה נשארת רק במסך. גרוס סיפרה כי טרנדים כאלה מקשים עליה לבטא את יהדותה בפומבי: "לפעמים כשאני עונדת שרשרת מגן דוד, יש מקומות שבהם אכניס אותה מתחת לחולצה".

גם התאומות סופי וג'וליה אופק, תלמידות תיכון ישראליות-אמריקניות מניו ג'רזי, אמרו כי הן חשות שהביטוי מופנה נגדן אישית. סופי אמרה כי השימוש במילה "ישראלי" כתואר שלילי יוצר תפיסה שלילית כלפי ישראלים, והוסיפה כי לעיתים היא חוששת לשתף אנשים שאינה מכירה במורשת הישראלית שלה: "אני מפחדת ממה שהם ראו ברשתות החברתיות". ג'וליה הדגישה כי הבעיה המרכזית היא שהביטוי אינו "ממשלה ישראלית רוחנית", אלא "ישראלי רוחנית". לדבריה, ההבדל הזה משמעותי, משום שהוא מייצר הכללה שלילית כלפי ישראלים בכלל.

טיקטוק,צילום: ללא

ברשת היו גם מי שניסו להצדיק את הביטוי כביקורת פוליטית על ישראל, אך בני הנוער שהתראיינו טענו כי העמימות שלו היא בדיוק הסכנה. "אנשים ברשת צריכים למתוח קו בין הומור שחור לשנאה", אמרה סופי. מנגד, חלק מהישראלים והיהודים ניסו לאמץ את הביטוי באירוניה, ולהשתמש בו לתיאור מוזרויות ישראליות אהובות, כמו אהבת מלפפונים, סלידה מגשם או הגעה לחתונה במכנסיים קצרים וחולצה. אך עבור תלמידת התיכון זואי גאלט, הטרנד מותיר תחושה אחרת: "זה מאוד מטריד כשאני רואה דברים שנאמרים על המורשת שלי. אנשים פשוט מאמינים לכל דבר שהם רואים, ואז השנאה ממשיכה לעלות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר