התביעה הפדרלית בארצות הברית הגישה היום (רביעי) כתב אישום נגד נשיא קובה לשעבר, ראול קסטרו, בגין מתן הפקודה להפלת שני מטוסים אזרחיים בשנת 1996. המטוסים הופעלו על ידי ארגון גולים מקובה שקבוסו במיאמי, ובהפלתם נרצחו ארבעה בני אדם.
המהלך הדרמטי מהווה קפיצת מדרגה משמעותית במאמציו של ממשל טראמפ לפרק שבעה עשורים של שלטון חד-מפלגתי באי הקריבי. קסטרו, כיום בן 94, כיהן כשר ההגנה של קובה והיה הסמכות העליונה במדינה אחרי אחיו פידל, בזמן התקרית.
כתב האישום, הכולל סעיפים של רצח, קשר לרצח אזרחים אמריקנים והשמדת כלי טיס, התובע הכללי בפועל, בלאנש, בחר להודיע על המהלך בפלורידה במקום בוושינגטון, והסביר את החשיבות הסמלית: "הקהילה כאן מבינה את ההיסטוריה של המשטר הקובני טוב יותר מכל אחד אחר באמריקה. משפחות רבות פה מכירות את מחיר הדיכוי".
טראמפ רומז: "נגרש את כוחות הפשע מחופי הוואנה"
הנשיא דונלד טראמפ הגביר בתקופה האחרונה את הטון בכל הנוגע לחילופי שלטון בקובה. מוקדם יותר השנה הוא אף התחייב לבצע "השתלטות ידידותית" (friendly takeover) על המדינה, אם הנהגתה לא תפתח את הכלכלה להשקעות אמריקניות ותגרש את אויביה של ארה"ב.
היום, בנאום שנשא בפני בוגרי אקדמיית משמר החופים בקונטיקט, רמז טראמפ על המתרחש מאחורי הקלעים: "מהמפרץ של אמריקה ועד למים הקפואים של החוג הארקטי, מחופי הוואנה ועד לגדות תעלת פנמה, אנחנו נגרש את כוחות הפשע, ההפקרות וההסגת הגבול הזרה, בדיוק כפי שעשינו".
במרכז הפרשה: הפלת מטוסי "אחים להצלה"
במרכז כתב האישום נגד ראול קסטרו עומדת תקרית חמורה משנת 1996, שהובילה לאחת מנקודות השפל הקשות ביותר ביחסים המתוחים בין המדינות. האישום מתייחס להפלת שני מטוסים של ארגון הגולים הקובנים "אחים להצלה" (Hermanos al Rescate).
הארגון הוקם בשנת 1980 על ידי הגולה חוסה באסולטו, במהלך משבר הגירה שבו 125,000 קובנים נמלטו לארה"ב לאחר שפידל קסטרו פתח את נמל מריאל לכל מי שרצה לעזוב. הארגון שם לעצמו למטרה לסייע לפליטים קובנים במצרי פלורידה באמצעות הצנחת אספקה ממטוסים קטנים והתרעה למשמר החופים האמריקני.
בעוד ממשל ביל קלינטון שינה אז את חוקי ההגירה כדי למנוע מקובנים להגיע על סירות רעועות, הארגון המשיך לטוס לעבר המרחב האווירי של קובה ולהתגרות בממשל בהוואנה. ב-24 בפברואר 1996, שלושה מטוסים של הארגון נכנסו לאזור הקרוב לקו הרוחב 24, מרחק קצר מצפון להוואנה ובסמוך ליעדים אסטרטגיים רגישים של קובה. מטוסי קרב קובנים הזניקו לעברם ואש נפתחה: שני מטוסי צסנה אזרחיים ולא חמושים הופלו וארבעת הטיסים שהיו עליהם נהרגו. מטוס שלישי, שעליו שהה מנהיג הארגון, הצליח להימלט בעור שיניו. כעת, כמעט שלושה עשורים לאחר מכן, ארה"ב סוגרת חשבון היסטורי עם מי שנתן את הפקודה.
יחלקו גורל דומה? הפלת מדורו והאולטימטום לקובה
הלחץ האמריקני על קובה הקומוניסטית החל להתהדק בעקבות המבצע הצבאי בוונצואלה בתחילת השנה, שהסתיים בלכידתו של הנשיא ניקולס מדורו. יום לאחר המבצע, הכריז מזכיר המדינה מרקו רוביו כי ממשלת קובה נמצאת "בצרות צרורות", במקביל לקריאותיו המחודשות של הנשיא להשתלטות אמריקנית על הטריטוריה הדנית גרינלנד.
טראמפ שיגר אז אזהרה חריפה לממשלת קובה, בעלת בריתה הקרובה של ונצואלה שנערכה למהומות אפשריות, וקרא לה "לעשות עסקה לפני שיהיה מאוחר מדי".
נשיא קובה הנוכחי, מיגל דיאס-קאנל, השיב אז בזעם: "לאלו שהופכים הכל לעסק, אפילו חיי אדם, אין שום סמכות מוסרית להפנות אצבע מאשימה כלפי קובה".
יום לפני פרוץ המלחמה באיראן, חשף טראמפ כי ארה"ב מנהלת מגעים עם הוואנה והעלה שוב את האפשרות ל"השתלטות ידידותית", וציין כי רוביו מנהל דיונים עם מנהיגי קובה "בדרגים גבוהים מאוד".
ב-12 באפריל הבהיר דיאס-קאנל בריאיון לרשת NBC כי אין בכוונתו לפרוש וכי לארה"ב אין עילה חוקית לתקוף את האי או להדיחו, והזהיר כי פלישה לקובה תעלה במחיר כבד ותפגע בביטחון האזורי.
המקל והגזר
בשלב זה, גורמים רשמיים בארה"ב מבהירים כי למרות איומיו החוזרים ונשנים של טראמפ כי "קובה היא הבאה בתור" וכי ספינות מלחמה אמריקניות שנפרסו במזרח התיכון עבור העימות באיראן עשויות לחזור דרך האי - וושינגטון אינה מתכננת פעולה צבאית מיידית.
הגורמים המעורבים בשיחות המקדימות עם הוואנה סיפרו לסוכנות הידיעות AP כי הם אינם אופטימיים שהממשלה הקומוניסטית תסכים להצעה אמריקנית הכוללת עשרות מיליוני דולרים בסיוע הומניטרי, שנתיים של גישה חופשית לאינטרנט באמצעות לווייני "סטארלינק" לכל אזרחי קובה, סיוע חקלאי ותמיכה בתשתיות. הצעה זו מגיעה עם תנאים שהמשטר הארור תמיד התנגד אליהם, במיוחד לאחר שממשל טראמפ הטיל סנקציות חדשות על הוואנה, אך קובה טרם דחתה אותה על הסף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)