קרע פנימי בניו יורק טיימס: הטור שבגללו ישראל איימה לתבוע מפלג את העיתון

סערה פנימית חריגה פרצה ב”ניו יורק טיימס” בעקבות טור הדעה של ניקולס קריסטוף, שבו הובאו טענות קשות וגרפיות על התעללות מינית בפלסטינים בידי סוהרים, חוקרים ומתנחלים ישראלים.

לפי דיווח ב”ניו יורק פוסט”, שמסתמך על “Puck News”, הביקורת בתוך העיתון התמקדה בשאלה כיצד טענות כה חריפות, ובהן אף האשמה שלפיה ישראל מאמנת כלבים לאנוס עצירים פלסטינים, עברו את סף העריכה והבדיקה של מדור הדעות. אחד מעיתונאי ה”טיימס” ביטא את התסכול הפנימי ואמר: “נמאס לי להיות נבוך ממדור הדעות”.

הטור של קריסטוף, שפורסם לפני כשבוע תחת הכותרת “השתיקה שפוגשת את אונס הפלסטינים”, כלל עדויות של עצירים פלסטינים שטענו כי הותקפו מינית, נאנסו באמצעות חפצים וספגו התעללות מצד אנשי שב”ס, חוקרים ומתנחלים. לפי הדיווח, עצם פרסום הטענות הצית מיד תגובות חריפות מצד מבקרים פרו-ישראלים, גרר גינויים מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואף הוביל לאיומים בהגשת תביעת דיבה נגד העיתון.

בלב הסערה עומדת לא רק השאלה הפוליטית, אלא גם העיתונאית: האם טענות מסוג זה, במיוחד כשהן מוצגות בטור דעה ולא בכתבה חדשותית שעברה את מנגנוני האימות הרגילים, עומדות בסטנדרטים של אחד מכלי התקשורת המשפיעים בעולם. לפי הדיווח, עובדים בעיתון תהו האם האשמות כה נפיצות היו מתקבלות באותה קלות אילו הוגשו למערכת החדשות, ולא למדור הדעות, שנהנה בדרך כלל מחופש ניסוח רחב יותר.

התגובה הפנימית מעידה על עומק המתח הקיים זה זמן רב ב”טיימס” סביב הסיקור של ישראל, עזה והפלסטינים מאז 7 באוקטובר. מצד אחד, מדור הדעות מבקש להציג קולות ביקורתיים ונוקבים כלפי ישראל; מצד אחר, עיתונאים בעיתון חוששים כי פרסום טענות קיצוניות שלא עברו בדיקה מספקת עלול לפגוע באמינותו של המוסד כולו. הביטוי “מלחמת אזרחים”, שבו השתמש ה”פוסט” לתיאור המתרחש בתוך העיתון, משקף את התחושה שהמחלוקת כבר אינה רק על טור אחד, אלא על גבולות האחריות העיתונאית.

בישראל ובקרב תומכיה בארה”ב רואים בטור של קריסטוף חלק ממגמה רחבה יותר של אימוץ האשמות חמורות נגד ישראל ללא הקשר מספק וללא רף ראייתי ברור. מנגד, תומכי הפרסום צפויים לטעון כי דווקא חומרת הטענות מחייבת שקיפות ציבורית. אלא שכעת, לפי הדיווח, גם בתוך ה”טיימס” עצמו יש מי שסבורים כי במקרה הזה נחצה קו, וכי המחיר אינו רק הסערה החיצונית, אלא פגיעה נוספת באמון הציבור בעיתון.