בשלהי חודש נובמבר פרסם ממשל טראמפ מסמך באורך 33 עמודים המפרט את אסטרטגיית הביטחון הלאומי שלו.
טראמפ: "אדבר עם ארדואן על מכירת F-35, ייתכן שנסיר את הסנקציות מטורקיה"// רויטרס
בניגוד מוחלט לתפיסה הרווחת שלפיה טראמפ פועל תוך "שליפה מהמותן", ללא כל תפיסה תשתיתית המנחה את פעולותיו - המסמך מגלה מדיניות ותפיסת עולם קוהרנטית וברורה. כהרגלו של הנשיא, המסמך מנוסח בשפה פשוטה ומובנת, תוך הרעפת שבחים על מדיניותו, על יכולותיו ועל הצלחותיו. מאפיין צפוי נוסף של המסמך: דגש חד-משמעי ולא מתפשר על תפיסת "אמריקה תחילה" (America First) כעיקרון מוביל במדיניות האמריקנית.
נורות אזהרה
קריאת המסמך מרתקת וחשובה - לא רק בשל החלון שהיא מאפשרת להבנת המניעים בבסיס התנהלותה של המעצמה החשובה ביותר, אלא בשל הפעולות שהיא מחייבת לגזור ביחס למדיניות הישראלית. לפיכך, "קריאה ישראלית" של המסמך מאפשרת לסווג את עיקריו למידע חיובי עבור ישראל, למידע שצריך להדליק נורות אזהרה במסדרונות הממסד הישראלי ולשלושה לקחים קונקרטיים שניתן ללמוד מארה"ב של טראמפ.
בפינת החדשות הטובות: שלושה מסרים חשובים למדינת ישראל הם ההתייחסות המפורשת לאינטרס האמריקני שישראל תהיה בטוחה, הרצון האמריקני להרחיב את הסכמי אברהם למדינות נוספות במזרח התיכון ובעולם המוסלמי, והחשיבות שארה"ב מקנה לפיתוח פתרונות זולים ליירוט איומים זולים.
בהקשר המקומי, ניתן לתרגם זאת לחשיבות שחברתנו הקרובה מייחסת למציאת פתרונות זולים ליירוט רקטות וכטב"מים מהסוג שעימם ישראל מתמודדת בשנים האחרונות מחמאס, חיזבאללה, החות'ים וארגוני טרור נוספים.
בפינת המידע שצריך להדליק נורות אזהרה: ראויים לציון שלושה אתגרים עבור ישראל. ראשית, ניכר שארה"ב מתייחסת לאיראן כאיום מן העבר. נעדרת התייחסות לרצון וליכולות של איראן להתחמש מחדש, וכן לשאיפותיה לשיקום יכולות הגרעין שלה.
שנית, המסמך מסביר את תפיסת הממשל על היחלשות חמאס, בין היתר, עקב ההבנה שתומכי חמאס לקחו צעד אחורה או נחלשו משמעותית. גישה זו עומדת בסתירה לתפיסה הישראלית של קטאר וטורקיה כמדינות תומכות חמאס שכוחן באזור עולה, והיא בעייתית במיוחד לישראל עקב הקשרים החמים בין ארה"ב למדינות אלה.
האתגר השלישי: החשיבות שארה"ב מייחסת ל"שוויון בנטל", כלומר להשתתפות שוויונית יותר בנטל המימון על הוצאות ביטחוניות משותפותיה. תפיסה זו מהווה קושי עבור ישראל במיוחד כעת, כאשר ישראל זקוקה לחיזוק בתקציב הביטחון לאחר המלחמה, וכאשר ההסכם הביטחוני עם ארה"ב עומד לפוג ועכשיו העת לשאת ולתת לטובת חידושו.
גם את הלקחים שישראל יכולה להפיק מהמסמך ניתן למקד לשלושה: ראשית, קריאת המסמך מדגישה את ההכרח שישראל תעבור מביסוס היחסים עם ארה"ב על תפיסת ערכים משותפים, לביסוס היחסים על ערכה של ישראל כנכס לארה"ב. זאת, עקב החשיבות שהממשל מייחס לאינטרסים אמריקניים בניהול מערכות יחסים עם שותפות ובמדיניות ארה"ב בכלל.
שנית, המסמך מלמד על החשיבות שהממשל מייחס לשיתוף פעולה בין הממסד לבין המגזר העסקי. כך, למשל, טראמפ מתייחס לחשיבות של חברות אמריקניות באזורים שבהם ארה"ב רוצה להתחרות בסין על עסקאות ועל מכרזים להקמת תשתיות, וכן בתחומים שבהם ארה"ב צריכה ללמוד מידע על יכולות מתחריה בתחומי AI וטכנולוגיות מפציעות.
מענה לדה־לגיטימציה
בהשלכה על ישראל - מומלץ לממסד לעבוד בתיאום ובאופן אסטרטגי עם המגזר העסקי הישראלי כחלק מהמענה לאתגרי הדה־לגיטימציה שישראל חווה. מדינות שנסמכות על עסקים ישראליים, במיוחד בתחומים טכנולוגיים, יחשבו פעמיים לפני כניעה לפעילות עממית להחרים או למשוך השקעות מישראל.
הדבר הנוסף שישראל יכולה ללמוד מהמסמך הוא החשיבות והתועלת בפרסומו. בפתחו, המסמך מסביר שכדי שארה"ב תישאר המדינה המצליחה ביותר בעולם, אזרחי ארה"ב צריכים לדעת מה אנחנו מנסים לעשות ולמה.
מעבר לערך של יידוע הציבור כאמצעי לרתום אותו כשותף לאסטרטגיה הלאומית, פרסום המסמך מאפשר לשותפות פוטנציאליות בכל רחבי העולם לגזור מדיניות ולמקסם את פעילותן ביחס להעמקת הקשרים עימה. הציבור הישראלי, שותפותיה של ישראל ומדינות המעוניינות לכונן קשרים עימה ירוויחו את אותם דברים, אם כל ממשלה נבחרת תפרסם תפיסה ישראלית דומה.
הכותבת היא יועצת בכירה וראש התוכנית הבינלאומית ב־MIND Israel, מרצה במוסדות להשכלה גבוהה וממייסדות פורום דבורה: נשים במדיניות חוץ ובביטחון לאומי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו