"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בכמעט 30 מיליארד דולר: ״אישור החירום״ של רוביו לעסקאות נשק במזרח התיכון

מזכיר המדינה אישר מכירת מאות מיירטי הגנה אווירית ונשק נוסף לשותפותיה של ארה”ב במזרח התיכון • הנשק שיימכר בהיקף כולל של 25.8 מיליארד דולר • בנוסף לישראל והאמירויות גם בחריין הינה חלק מהעסקה

,עודכן
0השמעה
מרקו רוביו בוועידת מינכן לביטחון. צילום: רויטרס

מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו אישר מכירת מאות מיירטי הגנה אווירית ונשק נוסף לשותפותיה של ארה”ב במזרח התיכון, בהיקף כולל של 25.8 מיליארד דולר, כך דיווח הלילה (בין חמישי לשישי) ״בלומברג״. לפי הדיווח, מדובר בסכום גבוה פי שלושה מהסכום שפורסם כאשר ממשל טראמפ הודיע בשבוע שעבר על העסקאות.

טראמפ בנאום מצב האומה: "טהרן פועלת לפיתוח טילים מתקדמים - שעשויים להגיע לארצות הברית" // NBC News

על פי דובר מחלקת המדינה, רוביו אישר את המכירות ב-1 במאי במסלול חירום לבחריין, ישראל, כווית, קטאר ואיחוד האמירויות. גורם בקונגרס, שביקש שלא להזדהות, אישר כי המחוקקים עודכנו בצעד של מחלקת המדינה.

הממשל הודיע בסוף השבוע שעבר כי אישר מכירות נשק מואצות בהיקף של 8.6 מיליארד דולר, ולא הזכיר את בחריין. לפי ״בלומברג״, הפער בין שני הסכומים נובע מסוגיה רגולטורית: הממשל רואה בהסכמים שינויים לאישורים קודמים, ולא עסקאות נשק חדשות. הסכום הגבוה יותר צפוי להתפרסם ברשומות הקונגרס עם שובו לפעילות בשבוע הבא.

טראמפ עם יורש העצר של בחריין בבית הלבן,צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27א

היקף העסקאות משקף, לפי הדיווח, את מחויבות הממשל לבעלות בריתה של וושינגטון, שהתמודדו עם מתקפות איראניות מאז פתיחת הסבב הנוכחי מול איראן. עם זאת, ב״בלומברג״ ציינו כי גודלן החריג של העסקאות, לצד קצב הייצור האמריקני, מעוררים שאלות לגבי מועד אספקת החימוש בפועל.

קביעת החירום של רוביו מבטלת את תקופת הבדיקה הנדרשת של הקונגרס, 15 ימים במקרה של ישראל ו-30 ימים למדינות האחרות. עם זאת, איליין מקוסקר, לשעבר בכירה בפנטגון, אמרה ל״בלומברג״ כי אישור החירום אינו מבטיח אספקה מהירה. “הדרך היחידה לקצר את לוחות הזמנים לפחות משנתיים או שלוש, וגם זה בהערכה אופטימית, היא אם הנשק כבר נמצא במלאי”, אמרה. לדבריה, “זה בהחלט לא משהו שיגיע בזמן למלחמה הנוכחית”.

מדינות המפרץ מבקשות לרכוש שני סוגים של מיירטי פטריוט יקרי ערך. לפי הדיווח, הכמויות המבוקשות מייצגות שנות ייצור שלמות, בעוד שמלאי ארה”ב נשחק משמעותית על רקע תגובה איראנית חריפה מהצפוי ברחבי המזרח התיכון.

איחוד האמירויות בלבד דיווחה כי מערכות ההגנה האווירית שלה יירטו יותר מ-2,200 מל״טים איראניים מאז תחילת המלחמה, לצד מאות טילים בליסטיים. לפי הנתונים שפורסמו, איחוד האמירויות עשויה לקבל עד 600 מיירטי PAC-3 MSE, כווית עד 500, קטאר עד 300 ובחריין עד 50. לשם השוואה, לוקהיד מרטין מתכננת לייצר 650 מיירטים כאלה בשנת 2026, ורובם כבר מיועדים ללקוחות קיימים.

בנוסף, המכירות הפוטנציאליות של מיירטי פטריוט מדגם GEM-T עשויות לכלול 150 לבחריין, 500 לכווית, 200 לקטאר ו-150 לאיחוד האמירויות, יותר מפי שלושה מיעד הייצור השנתי של RTX, העומד על 300 מיירטים. כל הנתונים מתייחסים להיקף המקסימלי האפשרי של החוזים.

סטייסי פטיג’ון, מנהלת תוכנית ההגנה במרכז לביטחון אמריקני חדש בוושינגטון, אמרה כי בשל זמני ההמתנה הארוכים בעסקאות נשק זרות, “אם אתה מכניס בקשת עדיפות חדשה, זה ידחק או יעכב אספקה למישהו אחר”. מחלקת המדינה והפנטגון לא השיבו לשאלות בלומברג על מועדי האספקה, ולוקהיד מרטין ו-RTX סירבו להתייחס ללוחות הזמנים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר