מאה הימים הראשונים לכהונתו של ראש העיר הסוציאליסט-דמוקרט של ניו יורק, זוהרן ממדאני, מציירים תמונה מורכבת, אך בעיקר בעייתית, של פער הולך ומתרחב בין הבטחות הבחירות לבין המציאות בשטח. בעוד ממדאני מיהר להציג שורה של הישגים נקודתיים, דוגמת הרחבת תוכניות חינוך לגיל הרך והגברת צעדי אכיפה נגד בעלי דירות מפרי חוזה, שורה ארוכה של הבטחות מרכזיות נותרו על הנייר או צומצמו משמעותית.
"האתגר הכספי הגדול ביותר"
בראש ובראשונה ניצבת הסוגיה התקציבית. כבר בתחילת כהונתו נאלץ ממדאני להתמודד עם גירעון של מיליארדי דולרים, שהטיל צל כבד על סדר היום השאפתני שהציג בקמפיין. כפי שהודה בעצמו, מדובר ב"אתגר הכספי הגדול ביותר מאז המיתון הגדול", מצב שאילץ אותו לסגת או לדחות יוזמות מרכזיות.
כך למשל, הרחבת תוכנית הסיוע לשכר דירה קוצצה, והקמת מחלקת ביטחון קהילתי נותרה מצומצמת ביחס להבטחות הקמפיין. גם יוזמות דגל כמו תחבורה ציבורית חינמית או הקפאת שכר דירה טרם מומשו, בין היתר בשל מגבלות משפטיות ותלות בגורמי מדינת ניו יורק.
בתחום הכלכלי, ממדאני קידם רעיונות כמו מיסוי עשירים וחנויות מזון עירוניות, אך נתקל בהתנגדות פוליטית משמעותית. הצעות למיסוי עשירים נתקלו בהתנגדות פוליטית ונבלמו ברמת המדינה והעיר, והקמת רשת חנויות עירוניות נדחתה לשנים הבאות. גם יוזמת "מס בתי היוקרה" נותרה בשלב ההצעה בלבד, כחלק ממאמץ לסגור פער תקציבי של מאות מיליוני דולרים.
אין טיפול שוטף
במקביל, נרשמה ביקורת חריפה על תפקודו הניהולי. דו"חות שונים מצביעים על התקדמות חלקית בלבד בנושאים בסיסיים של תפעול עירוני, מאכיפה נגד שימוש לרעה בתווי חניה ועד טיפול בתאורה ובסוגיות חסרי בית, כאשר בחלק מהמקרים נרשם חוסר התקדמות משמעותי. מבקריו טוענים כי במקום להתמקד בניהול שוטף, ממדאני ממשיך להעדיף מסרים אידאולוגיים ותדמיתיים.
גם בתחום הביטחון האישי והסדר הציבורי נשמעת ביקורת. גורמים במועצת העיר הצביעו על תחושת הידרדרות בביטחון, לצד טענות כי ראש העיר ממוקד יתר על המידה בהבטחות "סוציאליסטיות חלולות" במקום בצרכים הבסיסיים של התושבים .
"סיבה רצינית לדאגה"
אולם אחד התחומים הרגישים ביותר בכהונתו עד כה הוא היחס לאנטישמיות ולישראל. לפי הליגה נגד השמצה (ADL), פעולותיו של ממדאני ב-100 הימים הראשונים מהוות "סיבה רצינית לדאגה". הארגון טען כי הוא "נמנע מלהגן באופן יזום על יהודים" ואף ביטל צעדים שנועדו להתמודד עם אנטישמיות, בהם אימוץ הגדרת IHRA לאנטישמיות - שמכלילה ביקורת בלתי לגיטימית על ישראל כצורה של אנטישמיות, וכן הגבלות על חרמות נגד ישראל. ממדאני עצמו מזוהה עם תמיכה בתנועת החרם האנטי-ישראלית (BDS), והאשים את ישראל ב"רצח עם", עמדות שהעמיקו את חוסר האמון בקרב הקהילה היהודית כלפיו.
גם במישור הצוותי והאישי נרשמו מחלוקות, כאשר מבקרים הצביעו גם על מינויים של דמויות עם עבר של התבטאויות שנויות במחלוקת נגד יהודים, והתפטרות של גורמים בעקבות פרסומים כאלה. במקביל, קולות מהקהילה היהודית טענו כי אינם חשים בטוחים יותר מאז כניסתו לתפקיד. הקשר החם של ממדאני לאישים כמו חסן פיקר ומחמוד חליל, המזוהים כאנטי-ישראלים חריפים וגורמים שנויים במחלוקת גם בשיח האמריקני הרחב, לא סייעו לו בהקשר זה.
יחד עם זאת, ראוי לציין כי ממדאני עדיין נהנה מתמיכה ציבורית לא מבוטלת, עם כ-48% שביעות רצון בסקרים, אך נתון נמוך משמעותית מקודמו אריק אדמס, שזכה ל-61%. רבים מהתושבים עדיין "מגבשים דעה", מה שמעיד כי המבחן הציבורי של ראש העיר עוד לפניו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו