מעמדו של נתניהו בשפל - רוב האמריקנים רואים את ישראל באור שלילי

העמדות השליליות כלפי ישראל וראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיכות לעלות בציבור האמריקני, כך עולה מסקר חדש של מכון Pew שפורסם אמש (שלישי) ונערך בין ה-23 ל-29 במארס בקרב 3,507 מבוגרים, על רקע המלחמה עם איראן והדיון הציבורי הגובר בארה"ב בשאלת האחריות לפרוץ המערכה והשלכותיה.

לפי הנתונים, כ-60% מהאמריקנים מחזיקים כיום בדעה שלילית על ישראל, עלייה מ-53% בשנה שעברה וכמעט 20% מאז 2022. במקביל, 59% מהנשאלים הביעו חוסר אמון או אמון נמוך בנתניהו ״לעשות את הדבר הנכון בענייני חוץ״, גם כאן עלייה של 7% ביחס לשנה שעברה.

הנתונים מצביעים על מגמה רוחבית אך עם פערים ברורים בין קבוצות: בקרב דמוקרטים, ובמיוחד צעירים מתחת לגיל 50, הרוב המכריע מביע עמדות שליליות כלפי ישראל ונתניהו (80%), בעוד שבקרב רפובליקנים נרשמת תמונה מעורבת יותר: עדיין רוב חיובי לישראל (58%), אך עם עלייה בביקורת, בעיקר בקרב צעירים - 57% מהרפובליקנים בגילאי 18-49 רואים את ישראל לרעה, לעומת 50% בשנה שעברה.

גם ביחס לנתניהו עצמו, הפערים הפוליטיים חדים: 76% מהדמוקרטים מביעים חוסר אמון בו, לעומת חלוקה כמעט שווה בקרב רפובליקנים - 45% אמון מול 44% חוסר אמון. בקרב יהודים אמריקאים, לפי הסקר, 56% מביעים חוסר אמון בנתניהו בענייני חוץ.

הממצאים מגיעים כאשר הדיון בארה"ב סביב המלחמה באיראן עוסק בין היתר בשאלה האם ישראל ונתניהו ״גררו״ את ארה"ב למערכה שלא שירתה את צרכי ארה"ב, לכאורה. הסקר עצמו נערך בסוף מארס, כחודש לאחר תחילת המהלך הצבאי האמריקני-ישראלי באיראן, נתון שממקם את השינויים בעמדות הציבור בתוך ההקשר הביטחוני הרחב.

השילוב בין הנתונים מצטרף לדיון הגובר בארה"ב סביב השאלה האם ישראל ״גררה״ את ארה"ב למערכה. בעוד שההחלטה האמריקנית להצטרף ללחימה התקבלה לאחר תהליך קבלת החלטות פנימי ומורכב, בציבור האמריקני מתגבשת תמונה ביקורתית יותר כלפי ישראל והנהגתה, במיוחד בקרב הדור הצעיר, מגמה שעשויה להשפיע על עומק התמיכה האמריקאית בעתיד.

ברקע,כתבה נרחבת שפורסמה אתמולב״ניו יורק טיימס״ מתארת, על סמך תחקיר המבוסס על ראיונות ומקורות המעורים בפרטים, כיצד נתניהו ״לחץ במשך חודשים״ על ארה"ב להצטרף למתקפה רחבה נגד איראן, ואף הציג בין היתר תרחישים של שינוי משטר. במקביל, לפי הדיווח, בתוך הממשל האמריקאי הובע ספק משמעותי לגבי חלק מההערכות הישראליות, כאשר ראש ה-CIA ג׳ון רטקליף הגדיר את תרחישי שינוי המשטר כ״אבסורדיים״.

עם זאת, אותה כתבה מדגישה גם כי עמדותיו של טראמפ עצמו היו קרובות לאלו של נתניהו לאורך זמן, וכי ההחלטה להצטרף למלחמה התקבלה לאחר שיקולים פנימיים בממשל ולא רק כתוצאה מלחץ חיצוני.