שיגור הטיל האיראני ארוך־הטווח לאי דייגו גרסיה גרם לי תחושה שקיים קשר, שאינו נפט, בין המלחמה עם איראן למלחמה הקצרה על ונצואלה. אמנם טווח הפגיעה של הטיל החדש מאיראן מגיע לבירות האירופיות (כמעט עד לונדון), אבל טווח הפגיעה שלו מוונצואלה לארה"ב מכסה את טקסס, פלורידה ובירת ארה"ב בואכה ניו יורק.
לכן, הסיבה למערכות הצבאיות של הנשיא טראמפ נגד ונצואלה, וכעת גם נגד איראן, היא שהטווח של טילים איראניים המוצבים על אדמת ונצואלה מגיע לשטח ארה"ב. אם ארה"ב אכן גילתה מודיעין המצביע על כך שלאיראנים יש תוכניות לפרוס בוונצואלה טילים, עם או בלי ראשי נפץ גרעיניים - החוקה האמריקנית מחייבת את הנשיא לפעול להסרת האיום.
כשחאתמי היה שליט איראן, צ'אבס ואחמדינג'אד יצרו שותפות לכינון "סדר עולמי חדש" שיבטל את השליטה המערבית. במסגרת זו, בשנת 2001 הועברה לוונצואלה טכנולוגיית כלי טיס, וזו החלה להסלים את יחסיה עם ארה"ב.
בנובמבר 2010 פרסם העיתון הגרמני "Die Welt" חשיפה, שלפיה ונצואלה הסכימה לאפשר לאיראן להקים בסיס צבאי מאויש בקציני טילים איראנים, בחיילי משמרות המהפכה ובקציני טילים ונצואלים. ההסכם נחתם במהלך ביקורו של צ'אבס בטהרן ב־19 באוקטובר 2010. מהנדסים מחברת חאתם אל־אנביא של משמרות המהפכה ביקרו באתר המתוכנן בחצי האי פראגואנה.
"טראמפ יודע יותר"
משרד החוץ של ארה"ב הכחיש ואמר: "אין לנו ראיות לתמוך בטענה זו", אבל שר החוץ הישראלי אביגדור ליברמן כינה את הדיווח "רציני מאוד".
ב־2012 צ'אבס אישר שוונצואלה מייצרת כלי טיס, בסיוען של איראן, רוסיה וסין.
ב־9 במארס 2015 אובמה הוציא את הצו הנשיאותי 13692, שהכריז על ונצואלה כ"איום יוצא דופן וחריג לביטחון הלאומי" של ארה"ב. ונצואלה הצטרפה לאיראן ולסוריה ברשימת האיומים. אמנם אובמה נסוג מהאמירה, באומרו לסוכנות ידיעות ספרדית כי ונצואלה "אינה מהווה איום על ארה"ב", אבל הצו הנשיאותי שעליו חתם מחודש בכל שנה על ידי כל הממשלים.
2021: איראן שלחה לוונצואלה ספינות מלחמה עם נשק.
2022: נחתם הסכם שת"פ ל־20 שנה בין איראן לוונצואלה. שר הביטחון בני גנץ טען שאיראן סיפקה טילים בעלי מנגנון דיוק למל"ט קודס מוהאג'ר 6.
2024: ונצואלה חשפה טילי CM-90 איראניים נגד ספינות בעלי טווח של 90 ק"מ, מהירות מאך 0.8 ופרופיל טיסה צמוד פני מים.
13 ביוני 2025: מבצע "עם כלביא" פותח לטראמפ את הדרך לקבור את החומר המועשר בפורדו.
ב־20 בנובמבר 2025 פרסם המגזין "Foreign Affairs": "בכהונתו הראשונה של טראמפ, הממשל קיבל דיווחים מהימנים על תוכניות איראניות להעברת טילים לוונצואלה - והממשל הסיק שזה בלתי קביל וייעצר בכוח, אם יידרש. האיום הועבר לוונצואלה ולאיראן, וההעברות מעולם לא בוצעו".
אוקטובר-דצמבר 2025: סגר ימי על ונצואלה (בדומה לסגר על קובה ב־1962); סנקציות על סחר איראן־ונצואלה.
3 בינואר 2026: האיום על הביטחון הלאומי של ארה"ב מוסר - הנשיא מדורו נלכד בקראקס.
28 בפברואר 2026: פתיחת המלחמה נגד איראן.
27 במארס 2026: שר הפנים של ארה"ב, דאג בורגום, אומר בכנס בטקסס: "איראן היתה יכולה לפגוע בוושינגטון ובערים גדולות נוספות בארה"ב עם טילים בליסטיים לטווח בינוני דרך שלוחותיה בוונצואלה, אלמלא ממשל טראמפ התערב בשתי המדינות הללו. ונצואלה היתה כר פורה לארגוני טרור הנתמכים על ידי איראן, כולל חמאס. אם היו מצליחים להעביר טיל בליסטי לוונצואלה, הוא היה יכול להגיע לא רק עד ליוסטון, טקסס - אלא גם עד לוושינגטון הבירה".
27 במארס 2026: שר המלחמה, פיט הגסת', אומר בישיבת הקבינט: "גם אם בתקשורת אומרים שאיראן לא מהווה איום על העולם או על ארה"ב - הנשיא טראמפ יודע יותר".
חובתו של נשיא ארה"ב להסיר איומים על הביטחון הלאומי האמריקני מתלכדת עם האינטרסים הקיומיים שלנו בישראל, לכן איני דואג.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו