מועצת העיר ניו יורק אישרה אמש (בין חמישי לשישי) מהלך משמעותי שנועד להגביל מחאות בסמוך לבתי כנסת ומוסדות דת, לאחר חודשים של מתיחות והפגנות שעוררו חשש בקרב הקהילה היהודית. ההצעה, שהובלה על ידי יו"ר המועצה ג'ולי מנין, עברה ברוב של 44 מול 5, רוב שהוגדר כ"חסין וטו" אפשרי של ראש העיר זוהרן ממדאני, ומעבירה את הכדור לשלב היישום ולא למאבק פוליטי על עצם קיומה.
החוק, בנוסחו המרוכך, אינו קובע מרחק קבוע להפגנות כפי שנשקל בתחילה, אלא מחייב את משטרת ניו יורק לגבש תוכנית שתגדיר כיצד ימנעו מצבים של חסימה, הפחדה או פגיעה פיזית במתפללים, תוך שמירה על חופש הביטוי והמחאה. מדובר בפשרה שנולדה בעקבות חששות משפטיים ופוליטיים, אך עדיין נתפסת כהידוק מדיניות מול תופעה שהחריפה מאז תחילת המלחמה בעזה והתגברות ההפגנות סביב מוסדות יהודיים ואירועים הקשורים לישראל.
הרקע לחקיקה הוא שורת הפגנות, ובראשן המחאה האלימה מחוץ לבית הכנסת פארק איסט שבאפר איסט סייד בנובמבר 2025, שבו מפגינים הפריעו לכניסת מבקרי בית הכנסת והשמיעו קריאות קשות, אירוע שהפך לנקודת מפנה ולזרז מרכזי למהלך. מנין עצמה הדגישה כי "העלייה במעשי השנאה בעיר היא מזעזעת, ואנחנו חייבים לעשות משהו בנושא", והציגה את החוק כניסיון לאזן בין זכויות יסוד לבין הצורך בהגנה על קהילות יעד.
ארגונים יהודיים, בהם הליגה נגד השמצה (ADL) ומועצת יחסי הקהילה היהודית בניו יורק (JCRC-NY) בירכו על ההחלטה, וטענו כי היא מעניקה לראשונה מענה מעשי לתופעת ההפחדה מחוץ לבתי כנסת, כאשר גורמים בולטים הדגישו כי אין סיבה שאדם יצטרך "לעבור מסכת הפחדות" כדי להיכנס לבית תפילה. מנגד, מחנה פרוגרסיבי רחב, יחד עם ארגוני זכויות אזרח, תקף את החוק בטענה שהוא עלול לפגוע בזכות המחאה ולחזק שיטור יתר, והזהירו מפני פגיעה בחופש הביטוי והגדירו את המהלך כצעד שעלול ליצור אפקט מצנן על הפגנות.
במרכז המתח ניצב ראש העיר זוהרן ממדאני, שנזהר עד כה מלקחת עמדה חד-משמעית. לשכתו הבהירה כי הוא מבקש לשמור הן על חופש הפולחן והן על חופש המחאה, אך הדגישה כי קיימים "חששות חמורים" לגבי פגיעה בזכויות חוקתיות. בפועל, הרוב עוקף הוטו מקטין את יכולתו להשפיע על החוק הנוגע לבתי תפילה, ומאפשר לו להימנע מהכרעה ישירה בין בסיס תומכיו הפרוגרסיבי לבין הקהילה היהודית, בעוד שביחס לחוק מקביל הנוגע לבתי ספר, שעבר ברוב קטן יותר, עדיין עומדת בפניו אפשרות אמיתית להטיל וטו ולהעביר מסר פוליטי לצדדיו השונים.
מבחינה פרוצדורלית, עומדות בפני ראש העיר שלוש אפשרויות: לחתום על החוק, להטיל עליו וטו, שניתן לעקוף במקרה של בתי הכנסת, או לא לנקוט פעולה, ובמקרה כזה החוק ייכנס לתוקף אוטומטית בתוך 30 יום. במקביל, האחריות עוברת למשטרה, שתידרש לגבש בתוך פרק זמן מוגדר תוכנית מפורטת ליישום המדיניות, כולל האופן שבו יוגדרו וייושמו "פרמטר הביטחון" סביב מוסדות הדת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו