יום לאחר ניסיון הפיגוע בבית הכנסת "טמפל ישראל" בעיר ווסט בלומפילד שבמישיגן, בו פרץ התוקף עם משאית עם מטען חבלה לשערי המתחם אך נבלם לאחר שמאבטחי המקום הצליחו לנטרל אותו, חוזר ועולה הדיון בארה"ב סביב איום הטרור והקצנה אלימה בתוך המדינה.
רק שבוע קודם לכן נעצרו בניו יורק שני צעירים מפנסילבניה לאחר שניסו להשליך מטענים מאולתרים שכללו מסמרים וברגים לעבר מפגינים סמוך למעון ראש העיר באחוזת גרייסי. אף ששני האירועים הסתיימו בנס ללא הרוגים, הם מדגישים את החשש הגובר מפני פיגועים, ולעיתים קרובות בקרב מטרות יהודיות, בלב ערים אמריקניות.
לדברי דבורה הלברשטאם, אחת הדמויות הבולטות בניו יורק בתחום המאבק בטרור ובפשעי שנאה, אין לראות במקרים אלו חריגים או מבודדים. "מעולם לא הסתכלתי על אף מקרה טרור כעל מקרה מבודד", אמרה. "זו רק שאלה של זמן מתי דברים כאלה קורים". הלברשטאם, חסידת חב"ד ומומחית לוט"ר הפועלת בזירה הציבורית בעיר מזה עשרות שנים, עומדת כיום בראש שני גופים מרכזיים: יו"ר מועצת הממונים של משרד ראש העיר למאבק באנטישמיות ויו"ר הפאנל האזרחי לבחינת פשעי שנאה של משטרת ניו יורק.
הלברשטאם חוותה אירוע טרור באופן אישי: ב-1994, ארי, בנה הבכור בן ה-16, נורה למוות בפיגוע ירי שביצע מהגר בלתי חוקי ממוצא לבנוני על גשר ברוקלין. אני משוחח איתה 32 שנים בדיוק לאחר הטרגדיה.
בריאיון ל"היום" היא מזהירה כי הסכנה קיימת בכל עת. לדבריה, רצף האירועים האחרונים ממחיש עד כמה המציאות הביטחונית מתוחה. הלברשטאם מציינת כי "אנו חיים בזמנים מאוד רציניים", ומבהירה כי "אתמול לא היה יום טוב. התרחשו מתקפות במספר מוקדים". היא מדגישה את הצורך של רשויות האכיפה "לפקוח עיניים לרווחה ולשים לב למה שקורה, ברמה המקומית והבינלאומית", במיוחד נוכח העובדה ש"הקהילה היהודית נמצאת בסיכון רב".
עם זאת, הלברשטאם מציינת כי גורמי האכיפה "עשו עבודה יוצאת מן הכלל בהגנה על הקהילה" בתקריות האחרונות. הלברשטאם משתפת כי פעמים רבות הציבור כלל אינו מודע לניסיונות פיגוע שנבלמים מבעוד מועד. "כאשר ה-FBI או אחת מסוכנויות החקירה מסכלות פיגוע, לא תמיד מספרים על כך לציבור, ובצדק. אבל כשאירוע מתרחש בפועל, כמו כאן, כבר אי אפשר להסתיר זאת".
היא מדגישה כי רבים מהמבצעים אינם מוכרים לרשויות מראש. "לעיתים קרובות מדובר באנשים חדשים לגמרי בתחום. אין להם עבר פלילי, אין להם קשר ידוע לארגון, ופתאום משהו מעורר בהם השראה והם מחליטים לפעול".
לדבריה, השילוב של הסתה ברשתות החברתיות והאקלים הפוליטי הנפיץ עלול ליצור קרקע פוריה לטרור. "אם אתה עוקב אחרי אינסטגרם והרשתות החברתיות, אתה רואה שם כל כך הרבה שנאה שזה מעביר צמרמורת. הטרור הוא רק דרך אחת שבה אנשים פורקים את השנאה הזאת".
על פי הלברשטאם, ניו יורק תישאר יעד מועדף לפיגועים בשל מעמדה הייחודי. "ניו יורק היא מרכז העולם. אנשים מגיעים אליה מכל מדינה ומכל סיבה אפשרית. אם מישהו רוצה לעורר הדים, הוא עושה זאת בניו יורק. לכן העיר תמיד תהיה פגיעה יותר".
הלברשטאם מדגישה גם את חשיבות שיתוף הפעולה בין רשויות האכיפה, הן בתוך ארצות הברית והן בזירה הבינלאומית. לדבריה, המאבק בטרור מחייב תיאום הדוק בין סוכנויות מקומיות, מדינתיות ופדרליות.
"שיתוף פעולה בין הסוכנויות הוא אחד הלקחים החשובים ביותר שלמדנו", אמרה. "אסור לשמור מידע 'קרוב לחזה', כי לעיתים סוכנות אחת מחזיקה בפרט קטן שמתחבר לתמונה רחבה יותר אצל סוכנות אחרת". לדבריה, שיתוף פעולה כזה חשוב גם ברמה הבינלאומית, שכן "יש מכנה משותף אחד ברור - אף מדינה לא רוצה טרור בתחומה, ולכן חיוני להעביר מידע בין ממשלות וסוכנויות ביטחון".
הלברשטאם מזהירה גם מפני איום "תאים רדומים" בארצות הברית, יחידים או קבוצות החיים במדינה כאזרחים רגילים ונשארים בלתי פעילים במשך שנים עד להפעלתם. הנושא קיבל כותרות ביתר שאת לאחר תקיפת ארה"ב באיראן במסגרת מבצע "זעם אפי", מחשש לתגובת נגד איראנית בתוך ארה"ב.
"זה לא משהו חדש. היו תאים כאלה עוד לפני ה-11 בספטמבר. האיום האמיתי היום הוא של אנשים שחיים כאן שנים, לפעמים אפילו אזרחים אמריקנים, אבל הנאמנות שלהם אינה למדינה", כפי שאכן בא לידי במתקפות במישיגן ובאחוזת גרייסי. לדבריה, מצב זה הופך את עבודת רשויות הביטחון למורכבת במיוחד. "זה מחט בערימת שחת. אנחנו צריכים להיות יסודיים יותר בחקירות ולשאול את עצמנו כל הזמן אם אנחנו עושים מספיק. מבחינתי התשובה היא שאף פעם לא מספיק".
"זו תגובתו האישית של ממדאני"
היא מדגישה עד כמה קטן לפעמים הפער בין ניסיון פיגוע לאסון כבד. "אתה צריך רק פצצה אחת שתתפוצץ. הרכבת התחתית היא מערכת סגורה שבה נוסעים המוני אנשים. אם יש לך פצצה ואתה משליך אותה לשם, ההשפעה יכולה להיות עצומה, משום שמדובר במערכת שלמה שיכולה להתפוצץ", אמרה. "תאר לעצמך איזה כאוס זה עלול ליצור".
בעקבות ניסיון הפיגוע בניו יורק, ראש העיר זוהרן ממדאני אמנם גינה את המעשים, אך לא לפני שגינה את עצם קיום ההפגנה, שהורכבה בין היתר מאנשי ימין, כ"מושרשת בדעות קדומות ובגזענות", תוך מה שנתפס כיצירת סימטריה בין האירועים. "תגובת ראש העיר הינה תגובתו האישית", אמרה, והבהירה כי החקירה מתנהלת כעת בידי ה-FBI והתביעה הפדרלית.
לצד האיום הביטחוני, הלברשטאם מצביעה גם על העלייה החדה באנטישמיות בארצות הברית, במיוחד מאז מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר. בין האירועים האלימים שנרשמו בתקופה האחרונה היה גם ניסיון הדריסה לפני כחודש וחצי במרכז חב"ד העולמי בברוקלין, קהילתה של הלברשטאם. נהג רכב האיץ לעבר שער המתחם בניסיון לפרוץ אותו, לפני שנעצר. גם אירוע זה עבר בנס ללא נפגעים. "ברגע שהדלת נפתחה והתחילו להשתמש שוב בשפה נגד יהודים, זה הפך למדרון חלקלק. פתאום זה מגיע מכל הכיוונים", אמרה.
היא מדגישה כי מוסדות יהודיים הפכו יעד חוזר לפשעי שנאה. "אנחנו לא שמים אבטחה כי אנחנו רוצים בכך. אנחנו עושים זאת כי אנחנו מהווים מטרה שוב ושוב. המספרים על תקיפות אנטישמיות אינם המצאה, הם מגיעים ישירות מנתוני משטרת ניו יורק".
היא נשאלת איזה סוג של איום טרור הכי מדאיג אותה. "כשמדברים על איומי טרור, התשובה היא תמיד הכול: רשתות מאורגנות, יחידים שהקצינו ברשת או כל דבר אחר. כל אחד מהם יכול לגרום להרס". היא מזהירה משאננות: "מי שעוסק בתחום הזה לא יכול להרשות לעצמו רגע של שקט".
בסיומו של הריאיון, הלברשטאם הוסיפה גם נדבך של אמונה לדבריה: "כל מה שאנחנו יכולים לעשות הוא לקוות ולהתפלל, לבטוח באנשים שצריכים להיות שם בחוץ, להשגיח ולעשות את העבודה, ולקוות שאלוהים יהיה איתנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו