המלכוד של טראמפ: הציבור האמריקני מפולג סביב המלחמה באיראן

כדי להבין את נאומיו האחרונים של הנשיא דונלד טראמפ בנוגע להתקדמות ולמשך הצפוי של המלחמה באיראן, צריך להתחיל דווקא בזירה הפנימית בארצות הברית. זוהי שנת בחירות אמצע, ודעת הקהל האמריקאית באה לידי ביטוי גם ברטוריקה של הממשל סביב המלחמה.

כאשר טראמפ מדגיש שוב ושוב את הניצחון, אומר שהמבצע מתקדם מהר מהצפוי ומחדד כי הוא יכול "לסיים את המלחמה מתי שירצה", הוא פונה בעיקר אל הקהל מבית – ציבור שמחציתו עוקב בדאגה אחר האפשרות שארה"ב תשקע שוב ב"בוץ המזרח־תיכוני". הרטוריקה של טראמפ מבטאת, מעבר לביסוס מעמדה של ארה"ב כמעצמת־על, גם ניסיון לעצב תפיסה ציבורית של ניצחון: מלחמה קצרה, ממוקדת ומוצלחת.

הסקרים האחרונים בארה"ב מצביעים על ציבור מפוצל. לפי סקר PBS שפורסם ב־6 במרץ, 44% תומכים במלחמה באיראן, ורק 34% תומכים במדיניות הממשל כלפי איראן. סקר Reuters/Ipsos מהימים האחרונים מצביע על תמיכה נמוכה יותר: רק 29% מהאמריקאים תומכים במלחמה, בעוד 43% מתנגדים לה. מעבר לכך, 60% מהציבור מעריכים שהמלחמה תימשך זמן רב.

סיבה לדאגה

נתון נוסף שצריך להדאיג את הממשל: 64% סבורים שטראמפ לא הסביר בצורה ברורה את מטרות המלחמה. 73% הביעו דאגה מהעלות הכלכלית שלה, ו־86% מודאגים מהסיכון לחיי חיילים אמריקאים.

חשוב להבין כי בעקבות המלחמות בעיראק ובאפגניסטן השתרשה בציבור האמריקאי ההבחנה בין הצלחה צבאית בשדה הקרב לבין תוצאה מדינית וניצחון אסטרטגי ארוך טווח. אפשר להשמיד מטרות, לפגוע בתשתיות אויב ואף להכריז על עליונות מבצעית – אך אם המלחמה נתפסת כארוכה, יקרה וללא תכנית ברורה ליום שאחרי, רבים יראו בה כישלון מדיני.

לכן טראמפ מדגיש שוב ושוב שהמלחמה מתקדמת מהר מהמתוכנן, שהושגו יעדים רבים ושארה"ב "כבר ניצחה".

סקר של פוקס ניוז מתחילת המלחמה מציג תמונה מעט שונה. לפי הסקר, הציבור אמנם חצוי, אך 61% מהאמריקאים רואים באיראן איום ביטחוני ממשי על ארה"ב, ולמעלה מ־80% מהרפובליקאים – בסיס הבוחרים של טראמפ – תומכים במלחמה. יותר ממחציתם גם חוששים מעליית מחירי הדלק בעקבותיה.

אנשי הממשל עושים מאמץ תקשורתי להבהיר כי המלחמה משרתת בראש ובראשונה את האינטרס האמריקאי. לטענתם, איראן היא זו שלא הייתה מוכנה להגיע להסכם מדיני, ואף התרברבה בפני שליח הממשל סטיב ויטקוף, ימים לפני המבצע, כי הצליחה להעשיר אורניום לרמה של 60% – בניגוד להסכמים קודמים. מאמצים אלה נועדו לאפשר אורך רוח ציבורי למלחמה ולחזק את הלגיטימציה הפנימית שלה.

מול המחנה הבדלני

טראמפ מתמודד גם מול המחנה הבדלני המזוהה עם מדיניות "America First", הרואה במלחמה סטייה מהבטחותיו להימנע ממלחמות חדשות. כאשר נשאל כיצד סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס תופס את המלחמה, השיב טראמפ כי הוא תומך בה.

בהתייחסות לפרשן טאקר קרלסון – גם בעקבות האשמותיו האנטישמיות כלפי תנועת חב"ד – אמר טראמפ כי הוא "איבד את זה", והוסיף כי אינו רואה בו עוד חלק מהתנועה הפוליטית שלו. הדברים משקפים את המאבק בתוך המחנה הרפובליקני – ועלולים לעורר דאגה גם בקרב ההנהגה בישראל.

בסופו של דבר, הנשיא נחוש להביא לסיום המלחמה בתוצאות שיבטיחו את תמיכת הציבור ויצדיקו את היציאה אליה. טראמפ חוזר ואומר כי הוא מבקש להסיר את האיום האיראני לשנים קדימה, וכי לא יפסיק עד שמטרה זו תושג.

מדובר ביעד עמום: מצד אחד הוא מותיר לטראמפ מרחב תמרון בבחירת העיתוי לסיום המלחמה, ומצד שני מאפשר לו למסגר בדיעבד בפני הציבור האמריקאי את התוצאה כניצחון.