התקיפה האמריקנית-ישראלית באיראן, שקיבלה את השם "Operation Epic Fury" [מבצע "זעם אדיר"] זכתה לסיקור נרחב ומפוצל בתקשורת האמריקנית, כאשר הפערים האידאולוגיים בלטו כבר בכותרות הראשיות.
ה"ניו יורק טיימס" הדגיש את קריאתו של טראמפ להפלת המשטר וספקות סביב טענות הממשל בדבר חידוש תוכנית הגרעין האיראנית, ואף ציין כי חלק מהטענות "שנויות במחלוקת" או לא הוכחו. ה"וושינגטון פוסט" הציג את המהלך כצעד שעלול להצית עימות אזורי רחב, תוך הדגשת איום ההסלמה ותגובת הנגד האיראנית.
גם הרשתות CNN ו-NBC התמקדו בהיקף המבצע ובשלביותו, אך לצד זאת הציפו שאלות בדבר הפער בין הרטוריקה הנשיאותית להערכות המודיעין בנוגע לאיום הטילים והגרעין.
בתוך כך, אולפני CNN באבו דאבי רשמו רגע ויראלי במיוחד כאשר נאלצו לקטוע את השידור בעקבות אזעקות של התגובה האיראנית.
CNN anchor in Abu Dhabi just had to cut to commercial and seek shelter pic.twitter.com/MSBw89Uhmu
— Jennifer Mascia (@JenniferMascia) February 28, 2026
מנגד, התקשורת השמרנית הציגה תמונה שונה לחלוטין. רשת פוקס ניוז הדגישה כי מדובר ב"מבצעי לחימה משמעותיים" שנועדו להגן על חיי אמריקנים מפני "איום מיידי" מצד המשטר האיראני.
ה"ניו יורק פוסט" אימץ שפה לוחמנית אף יותר, ותיאר את המהלך כהכרחי לאחר סירובה של איראן לפרק את תוכניתה הגרעינית, והבליט את התחייבות טראמפ "לחסל את האיומים". בשני המקרים, הדגש היה על נחישות אמריקנית וישראלית ועל לגיטימציה ביטחונית ברורה.
מעבר להבדלי הטון, בחלק מהדיווחים הוזכר גם הממד הפוליטי, לאחר שטראמפ שיתף ברשתות החברתיות כתבה שעסקה בטענות לניסיונות איראניים להתערב בבחירות בארה"ב. עם זאת, עיקר הסיקור התמקד בהיבטים הביטחוניים והאזוריים של המהלך ולא בהשלכות אלקטורליות ישירות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו