על רקע המתיחות מול איראן - סגן נשיא ארה״ב ג׳יי.די. ואנס החל היום (שני) בביקור בארמניה ואזרבייג׳ן, שתיהן חולקות גבול משותף עם הרפובליקה האיסלאמית. ואנס הוא הגורם האמריקני הבכיר ביותר שמבקר במדינות, כאשר הרקע הוא תהליך השלום שוושינגטון מתווכת בו בין ירוואן לבאקו.
סגן הנשיא ואנס בביקורו בארמניה // צילום: רויטרס
במהלך מסיבת עיתונאים בארמניה עם ראש הממשלה הארמני התייחס ואנס לסוגיית העשרת האורניום של טהרן ואמר כי "הנשיא יקבע את ההחלטות הסופיות לגבי הקו האדום". לדבריו, "טראמפ ניסה לסגור עסקה שטובה לארה"ב, והממשל הסכים שאם איראן הייתה מסכימה זה היה גם טוב עבורה", טען.
לגבי המחאות הנרחבות בחודש שעבר ברחבי הרפובליקה האסלאמית הוסיף: "הדיכוי היה ברוטלי ואלים וכמו שהנשיא והממשל אמרו אנו עומדים לצד העם האיראני וזכות ההפגנה השלווה בכל רחבי העולם. הנשיא הפך את זה לחלק מהשיחה שלו לא רק עם האיראנים, אלא עם שותפים בכל האזור".
הסכסוך ארוך השנים יסתיים?
ואנס ורעייתו אושה נחתו בירוואן, שם קיבלו את פניהם עם שטיח אדום ומשמר כבוד. דגלי ארמניה וארה״ב נתלו לאורך הנתיב שבו נסעה השיירה לפגישה עם ראש הממשלה ניקול פשיניאן. ואנס, שהגיע לארמניה לאחר ארבעה ימים באולימפיאדת החורף במילאנו עם משפחתו, צפוי להמשיך מחר לבירת אזרבייג׳ן באקו.
בפתח הפגישה אמר ואנס - קתולי אדוק - כי פשיניאן ״היה ידיד נהדר שלנו ובעל ברית אמיתי לשלום ולפיתוח באזור הזה של העולם״, והוסיף: ״זוהי כמובן אחת התרבויות הנוצריות העתיקות בעולם כולו, ואני חש זיקה עמוקה לעם הארמני״. פשיניאן מצידו הביע תודה לנשיא טראמפ ולסגנו, ואמר כי ״אנחנו קרובים מאוד לנקודת האל-חזור, אם לא כבר שם״, וזאת ביחס למאמצי השלום עם אזרבייג׳ן.
ארמניה ואזרבייג׳ן היו נתונות בסכסוך קשה במשך כארבעה עשורים, עוד בטרם זכו בעצמאותן עם התפרקות ברית המועצות, בעיקר סביב אזור נגורנו-קרבאך, שמוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג׳ן, אך היה בשליטה מעשית של ירוואן מאז 1991 והמדינות ניהלו שתי מלחמות על השליטה בו. בספטמבר 2023 פתחה אזרבייג׳ן מבצע, השתלטה על האזור - מה שהוביל לבריחת כל תושביו הארמנים - כ-120 אלף אנשים - אל ארמניה.
באוגוסט חתמו פשיניאן ונשיא אזרבייג׳ן אילהאם אלייב על הסכם בבית הלבן בנוכחות הנשיא טראמפ, שנחשב לצעד הראשון לקראת שלום, אך הוא טרם נחתם סופית וטרם אושרר בפרלמנטים של המדינות. במרכז ההסכם עומד מסדרון TRIPP – ״נתיב טראמפ לשלום ושגשוג בינלאומי״ – מסדרון תחבורה יבשתי באורך 42 ק״מ שיחצה את דרום ארמניה ויחבר בין אזרבייג׳ן למובלעת נחיצ׳בן, ומשם לטורקיה, בת בריתה הקרובה של באקו. חברה אמריקנית פרטית קיבלה זכויות פיתוח בלעדיות על המסדרון ל-99 שנה, כאשר ארמניה שומרת על ריבונותה המלאה.
המסדרון צפוי לחבר בין אסיה לאירופה תוך עקיפת רוסיה ואיראן. רוסיה, שמסורתית ראתה בדרום הקווקז חלק ממרחב ההשפעה שלה, איבדה את אחיזתה באזור באופן משמעותי מאז החלה המלחמה באוקראינה.
המסדרון עשוי לשמש גם נתיב מרכזי להעברת מחצבים ממרכז אסיה – כולל אורניום, נחושת, זהב ויסודות נדירים – לשווקים המערביים, נושא שעומד בראש סדר העדיפויות של ממשל טראמפ. מבחינת איראן, המסדרון מייתר תוכנית קודמת להעביר את המעבר היבשתי דרך שטחה, ומעניק לארה״ב דריסת רגל ממש לאורך גבולה הצפוני. בעקבות חתימת ההסכם באוגוסט, טהרן הגיבה בזעם – יועצו הבכיר של המנהיג העליון חמינאי כינה את המסדרון ״בגידה פוליטית״ ואיים כי הוא ״יהפוך לבית הקברות של שכירי החרב של טראמפ״.
ביום חמישי שעבר גזר בית דין צבאי בבאקו עונשי מאסר עולם על חמישה ממנהיגי קרבאך - המדינה הארמנית שדה פקטו ניהלה את החבל - לשעבר, ובהם הנשיא לשעבר אראיק הארוטיוניאן, יו״ר הפרלמנט דוויד אישחניאן ושר החוץ דוויד באבאיאן. שני נשיאים לשעבר נוספים – ארקדי גוקסיאן ובאקו סהקיאן – נידונו ל-20 שנות מאסר.
הנאשמים הורשעו בפשעים נגד השלום, פשעי מלחמה וטרור. ארמניה מכנה את המשפטים ״פוליטיים״, והכנסייה הארמנית גינתה את פסקי הדין. יותר מ-20 ארגוני זכויות אדם ארמנים שלחו מכתב פתוח לוואנס בקריאה לפעול לשחרור העצורים, ופליטים מקרבאך תכננו עצרת מחאה בירוואן.
ואנס בחר לדלג על גיאורגיה, שהייתה בעבר בת בריתה המרכזית של ארה״ב באזור. יחסי וושינגטון-טביליסי התערערו לאחר הנסיגה בדמוקרטיה במדינה והמדיניות הפרו-רוסית שמובילה ממשלת גיאורגיה, מה שהוביל את ארה״ב להקפיא הסכם שותפות אסטרטגית בין שתי המדינות.
