ג׳רד כמפקד משימת חלל פרטית. צילום: רויטרס

היזם היהודי שרוצה להחזיר את ארה"ב לירח - ומעבר: ״צעד בדרך למאדים״

ג׳רד אייסקמן, מיליארדר ואסטרונאוט פרטי, הפך ליהודי השני בהיסטוריה שעומד בראש נאס"א - אחרי מסלול מינוי סוער • בדרך, יחסיו הקרובים עם מאסק כמעט סיכלו עבורו את התפקיד • המטרה: החזרת אמריקאים לירח עד 2028, הקמת מוצב קבוע, כור גרעיני בחלל וסיום עידן תחנת החלל הבינלאומית - והתמודדות עם קיצוצים

[object Object]

ג'רד אייסקמן, יזם מיליארדר ואסטרונאוט פרטי, נכנס השבוע רשמית לתפקיד מנהל סוכנות החלל האמריקנית, נאס"א, לאחר אישור סופי בסנאט, וסגר פרק פוליטי סוער וחריג, שהפך את מינויו לאחד השנויים במחלוקת בשנים האחרונות. אייסקמן הוא היהודי השני בלבד בהיסטוריה שעומד בראש נאס"א, אחרי דניאל גולדין, שכיהן בתפקיד בין השנים 1992 ל־2001.

האישור הגיע ברוב של 67 תומכים מול 30 מתנגדים, לאחר מסלול רצוף תהפוכות פוליטיות. אייסקמן הוצג לראשונה כמועמדו של הנשיא דונלד טראמפ כבר בדצמבר 2024, עוד לפני השבעתו. בהודעה שפרסם אז כתב טראמפ כי אייסקמן הוא ״המועמד האידיאלי להוביל את נאס"א לעידן חדש ונועז״. אייסקמן עבר שימועים מתקדמים בסנאט, אך במאי השנה, ימים ספורים לפני ההצבעה, הודיע טראמפ במפתיע על משיכת המינוי.

נאס"א. (ארכיון) אתגר גדול, צילום: אי.פי
שיגור אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית במשימה משותפת לנאס"א וספייס איקס, צילום: AP

בהודעה שפרסם כתב הנשיא כי ההחלטה התקבלה בעקבות ״בחינה מחודשת של קשרים קודמים״, ככל הנראה בהתייחס לפרסומים בדבר תרומות פוליטיות קודמות שלו, גם לגורמים דמוקרטיים, אך בוושינגטון הוערך כי הרקע האמיתי היה הקרבה ההדוקה של אייסקמן לאילון מאסק, היזם הטכנולוגי ובעלי SpaceX, על רקע העימות הפומבי והחריף בין מאסק לטראמפ באותה תקופה, לאחר שסיים את תפקידו כיועץ בממשל.

אייסקמן עצמו נמנע מעימות עם טראמפ, וכתב אז כי עצם המועמדות הייתה ״הכבוד של פעם בחיים״, והוסיף: ״גם אם הייתי יודע מה תהיה התוצאה, הייתי עושה זאת שוב״. עם זאת, בנובמבר חידש טראמפ את המועמדות, והפעם הושלם הליך האישור. אייסקמן הושבע ביום רביעי לתפקיד, ובהצהרות עם כניסתו לתפקיד אמר כי בכוונתו ״להחזיר את הסוכנות להתמקדות בהשגת הבלתי אפשרי״, והדגיש: ״אין גוף אחר שיכול לעשות את מה שנאס"א מסוגלת לעשות״.

אייסקמן מושבע לתפקיד, צילום: AP
טראמפ ומאסק. העימות ביניהם כמעט סיכל את המינוי, צילום: אי.אף.פי

אייסקמן נכנס ללשכת מנהל נאס"א בעיצומו של משבר: קיצוץ חד בכוח האדם, אי-ודאות תקציבית ותחרות גוברת מול סין, שהצהירה כי בכוונתה להנחית אסטרונאוטים על הירח עד 2030. ״אנחנו מתמודדים עם מירוץ חלל נוסף״, אמר אייסקמן ל-NBC News.

במרכז חזונו של אייסקמן עומדת האצה דרמטית של תוכנית ארטמיס, שמטרתה העיקרית היא הנחתת בני אדם על הירח בשנים הקרובות. השלב הבא בתוכנית, משימת ארטמיס 2, עשוי לצאת לדרך כבר בפברואר - טיסה של כ-10 ימים סביב הירח עם ארבעה אסטרונאוטים. בהמשך, משימת ארטמיס 3 צפויה להנחית אסטרונאוטים ליד הקוטב הדרומי של הירח. ״תוך שלוש שנים נחזיר אסטרונאוטים אמריקאים לירח, הפעם עם התשתית להישאר״, אמר אייסקמן.

אייסקמן מנופף לשלום לפני משימת חלל פרטית, צילום: AP

בשימועיו בסנאט אמר כי נאס"א צריכה ״לשאוף בו-זמנית לירח ולמאדים״, תוך מתן עדיפות לחזרה לירח ״כדי להבטיח מנהיגות אמריקנית בחלל״. לדבריו, ״הירח הוא לא היעד הסופי, אלא הצעד ההכרחי בדרך למסע האנושי למאדים״. אייסקמן הדגיש כי הדרך לכך מחייבת שיתופי פעולה עמוקים יותר עם התעשייה והפחתת בירוקרטיה. חברות כמו SpaceX ו-Blue Origin צפויות למלא תפקיד מרכזי במאמצי הסוכנות.

הנחיתה על הירח. ארה"ב תחזור עוד בזמן כהונתו של טראמפ?, צילום: נאס"א

מינויו של אייסקמן מגיע על רקע פרסום מדיניות החלל המעודכנת של ממשל טראמפ. בחמישי חתם הנשיא על צו נשיאותי מקיף המעגן בחוק את היעד להחזרת אמריקנים לירח עד סוף כהונתו השנייה, הקמת מוצב ירח קבוע, שימוש באנרגיה גרעינית בחלל והרחבת תפקידן של חברות מסחריות. הצו קובע יעד לפיתוח כור גרעיני שיהיה מוכן לשיגור לירח עד 2030, וכן תוכנית לסיום פעילות תחנת החלל הבינלאומית עד אותה שנה והחלפתה בתחנות מסחריות.

במקביל, הממשל מקדם קיצוץ של כ-25% מתקציב נאס"א לשנת 2026, מהלך המאיים על עשרות תוכניות מדעיות ומציב את אייסקמן בין מגבלות התקציב והשאיפות האסטרטגיות של הבית הלבן. אייסקמן עצמו הביע אופטימיות: ״בין אם זה 25 מיליארד דולר או 20 מיליארד, זה עדיין הרבה מאוד כסף שמגיע לסוכנות מדי שנה״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו