דגל פלשתין מונף בהובוקן. צילום: ללא

סערת דגל פלשתין ב"קיבוץ" בניו ג'רזי: "ניסיון לקרוץ לקול הערבי"

ראש העיר היוצא של הובוקן, שבה גרות כ-400 משפחות ישראליות, הניף אתמול דגל פלשתין מול העירייה - בדיוק ביום שמלאו 38 שנה לפרוץ האינתיפאדה הראשונה • הקהילה הישראלית והיהודית יצאה למחאה והדגל הורד תוך שעות: "ראש עיר שמנסה לקרוץ לקול הערבי לפני שעובר לנציגות המחוז"

[object Object]

עיריית הובוקן, ניו ג’רזי, מצאה את עצמה אתמול (שלישי) בלב מחלוקת ציבורית לאחר שדגל פלשתין הונף מחוץ לבניין העירייה בהנחיית ראש העיר ראווי בלה, בתאריך שציין 38 שנים בדיוק מפרוץ האינתיפאדה הראשונה. ההנפה בוצעה ללא תיאום עם יתר ההנהגה המקומית, והובילה לגינויים מצד ראש העיר הנכנסת, אמילי ג’בור, אשר צפויה להחליף את בלה, חבר מועצת העיר פיל כהן, ואחרים. הובוקן ידועה כעיר בעלת קהילה יהודית וישראלית משמעותית.

ראש העיר היוצא, ראווי בלה, מסר הצהרה רשמית בהמשך היום שבה הבהיר כי היוזמה נעשתה בעקבות בקשת תושבים ממוצא פלשתיני, וכי מדובר במהלך המשקף מסורת ארוכת שנים בעיר. "הנפת הדגל אינה מהווה הצהרה פוליטית של עיריית הובוקן", כתב.

רחובות הובוקן. קהילה ישראלית תוססת, צילום: AP

"העיר מכירה בכל הקהילות המרכיבות אותה, ובחנויות רבות לאורך השנים הונפו דגלים של עמים וקהילות מגוונות". בלה הדגיש כי איש בעירייה לא הבחין במועד הרגיש שבו נקבע האירוע, וכי הדגל הורד מיד לאחר שהנושא הובא לידיעתו: "מדובר בטעות בלוח הזמנים, ללא כל כוונה לשלוח מסר פוליטי כלשהו".

על פי הדיווחים, הדגל הונף בשעות הבוקר והורד בהמשך היום, לאחר שהעירייה קיבלה פניות מודאגות מתושבים ופעילים קהילתיים. ג'בור, שנבחרה לראשות העיר ותיכנס לתפקידה בשנה הבאה, כתבה ברשתות החברתיות כי ההחלטה התקבלה ללא שיח ציבורי בנושא: "הנפת דגל רשמית מול בניין העירייה אמורה להיות מסר של קבלת פנים וחגיגה", כתבה. "אולם היום אנו רואים את ההשלכות של החלטות שנעשות ללא שיח קהילתי נרחב וללא כל מעורבות שלי או של עמיתיי למועצה".

עוד הדגישה כי העובדה שהדגל הונף ביום ציון פרוץ האינתיפאדה הראשונה היא "בלתי רגישה", והתחייבה לבחון מחדש את מדיניות הנפת הדגלים בעיר בעתיד.

חבר מועצת העירייה היהודי פיל כהן התייחס גם הוא לפרשה. הוא הדגיש כי "לא אני ולא מי מחברי המועצה עודכנו בהחלטה", וציין כי "ה-9 בדצמבר הוא יום השנה לאינתיפאדה הראשונה, דבר שהיה מתגלה לו הייתה יותר שקיפות או שיח עם מנהיגי הקהילה". לדבריו, "אילו היו שואלים אותי, הייתי מפציר בראש העיר שלא להניף את הדגל היום, במיוחד כשדגל ישראל לא הונף בעירייה השנה". כהן הוסיף כי שוחח עם ראש העיר הנבחרת ג’בור, וכי שניהם מסכימים שיש צורך "לחשוב מחדש על טקסי הנפת דגלים ואירועים תרבותיים, באופן שקוף ומאחד עבור כל חלקי הקהילה".

רועי פוירשטיין, תושב הובוקן, תיאר קהילה ישראלית ויהודית גדולה, מגובשת וצומחת בעיר. לדבריו, "יש פה היום הערכה של כ-400 משפחות ישראליות", והוא מספר על אזורים שלמים בעיר שבהם מרוכזות עשרות משפחות. "אנחנו גרים באזור שנקרא 'הקיבוץ', מדובר על כחמישים משפחות ישראליות". פוירשטיין הדגיש כי יש פעילות קהילתית ענפה כמו חוגי ילדים, אירועי יום העצמאות בהשתתפות יותר מאלף אנשים, וחיבור הדוק שהתהדק מאז השבעה באוקטובר בין הישראלים לבין הקהילה היהודית המקומית: "נוצר סוג של חיבור, יש קבוצת וואטסאפ משותפת של יהודים וישראלים, והקהילה מאוד מתגייסת".

באשר לתקרית הדגל, פוירשטיין סיפר כי "מישהו העלה תמונה שפתאום מונח דגל פלשתין בבניין העירייה", ללא הודעה מוקדמת, מה שעורר "מבול בכל הקבוצות של הישראלים". הוא מספר על פנייה מסיבית של התושבים לעירייה, ולאחר כמה שעות "פתאום מישהו הודיע שהדגל ירד".

שוטרים ליד בית הכנסת בהובוקן (ארכיון), צילום: AP

פוירשטיין תיאר את תגובת הקהילה כחד משמעית: "הייתה הקלה כי הצלחנו תוך שעתיים-שלוש להפוך דבר כזה". לדבריו, התקרית משקפת לא שנאה מקומית כלפי ישראלים, אלא פוליטיקה: "זה נטו על ראש עיר שחושב על הקריירה הפוליטית שלו... הוא מסיים החודש ועובר להיות בנציגות המחוז בניו ג'רזי, ומנסה לקרוץ לקול הערבי". רועי מדגיש כי למרות האירוע, הובוקן עדיין "מקום שהקהילה הישראלית מאוד מתבססת בו, הסביבה מאוד תומכת", וכי מדובר ב"מקום מאוד נחמד לחיות בו".

עם זאת, מהלך זה ממשיך שורה של מחלוקות סביב דגלים בעיר: בנובמבר 2024 עורר טקס של הנפת דגל אש"ף ויכוח ציבורי, ודגל ישראל שהונף בעירייה כחודשיים לאחר השבעה באוקטובר נגנב שלוש פעמים, על פי דיווחים בתקשורת המקומית.

לקראת חילופי הממשל בעירייה, ג'בור מבטיחה לגבש מדיניות שקופה וברורה שתמנע הישנות מקרים מסוג זה, ותאפשר לתושבי הובוקן לחגוג את מורשתם, אך זאת מבלי לפגוע בקהילות אחרות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו