הדוח הרביעי והאחרון של צוות המשימה למאבק באנטישמיות באוניברסיטת קולומביה היוקרתית חושף תמונה חריפה של הטייה מובנית בלימודי המזרח התיכון של המוסד, לצד תיעוד של אירועים חמורים בכיתות מאז 7 באוקטובר והמלצות לרפורמות מבניות רחבות.
הדוח, המשתרע על פני שבעים עמודים, קובע כי "קולומביה חסרה סגל קבוע בהיסטוריה, פוליטיקה, כלכלה מדינית ומדיניות של המזרח התיכון שאינו אנטי-ציוני באופן מובהק", ומזהיר כי ההיעדר המוחלט של גיוון אינטלקטואלי משפיע ישירות על חוויית הסטודנטים.
לפי הדוח, שהתגבש לאחר עשרות מפגשים עם סטודנטים יהודים וישראלים, הקורסים העוסקים בסכסוך הישראלי-פלשתיני ובאזור כולו "מתייחסים ברובם לציונות כבלתי לגיטימית", ושיח כיתתי עלול להפוך למרחב עוין. בחלק מהקורסים תועדו מרצים שעודדו השתתפות בהפגנות אנטי-ישראליות במהלך השיעור, ואף קיימו שיעורים ושעות קבלה בתוך מאהלי המחאה שבהם "צוין במפורש כי ציונים אינם רצויים".
הדוח מדגיש כי הפער בין רמת ההשקעה המחקרית בלימודי ישראל לעומת יתר חלקי המזרח התיכון הוא "משמעותי ובלתי סביר", וקורא לאוניברסיטה להשקיע משאבים דחופים להקמת משרות פרופסור ייעודיות חדשות בתחומי ההיסטוריה והפוליטיקה של האזור. בנוסף, הוא אף מציין כי האוניברסיטה מגלה סובלנות לחרמות אקדמיים על חוקרים וסטודנטים מישראל, מה שמוגדר כאינו תואם את ערכי החופש האקדמי.
עוד מציע הדוח מנגנון חדש במסגרתו מרצים יחויבו להצהיר מראש כאשר קורס עלול לכלול תוכן שנוי במחלוקת שאינו חלק מנושא הקורס המוצהר. "אם הנושא השנוי במחלוקת אינו מצוין מראש, אין זה ראוי שהמרצה יהפוך אותו למרכז הקורס", נכתב.
הדוח מדגיש לראשונה באופן פומבי תמונה שבה כל הסגל הקבוע בתחום המזרח התיכון מחזיק בעמדה אנטי-ציונית, ממצא חסר תקדים במוסד אמריקני בכיר. על פי הדוח, המחסור במגוון אידיאולוגי לא רק משפיע על תוכן הקורסים אלא מייצר "אקלים שבו סטודנטים יהודים וישראלים חשים מודרים באופן עקבי".
נשיאת קולומביה, קלייר שיפמן, התייחסה לדוח בהצהרה רשמית וציינה כי האוניברסיטה נמצאת כעת "במקום טוב יותר, אך אנו יודעים שיש עוד עבודה לעשות". לדבריה, "עלינו להבטיח שכיתותינו יישארו חופשיות מאפליה תוך הגנה על חופש הביטוי, שני ערכים שאינם סותרים זה את זה". שיפמן הודתה לצוות המשימה, והדגישה כי "כל העבודה הזו חייבת להפוך לחלק מה-DNA" של האוניברסיטה.
הדוח מגיע לאחר תקופה סוערת שבה נרשמו עשרות תקריות אנטישמיות בקמפוס, פרץ של מחאות נגד ישראל, ומעורבות פדרלית חסרת תקדים, שכללה הקפאת 400 מיליון דולר במימון ממשלתי עד שגובשו רפורמות. לפי הדוח, מאז ההסכמות עם ממשל טראמפ בקיץ, נרשמה ירידה מסוימת באלימות, אך הבעיות המוסדיות בקולומביה הינן סוגיות עומק אשר עדיין צריכות לקבל מענה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)