בית המשפט העליון בארצות הברית הודיע הלילה (בין שישי לשבת, שעון ישראל) כי יבחן את חוקיות ההחלטה של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לבטל את עקרון האזרחות מלידה - צעד שיכול לשנות את ההגדרה הבסיסית של מי נחשב לאמריקני. כך דווח ב"וושינגטון פוסט" וב"ניו יורק טיימס". על פי הדיווחים, טרם נקבע מועד לדיון, אך ההכרעה צפויה עד סוף יוני או תחילת יולי, עם סיום המושב הנוכחי.
הצו עליו חתם טראמפ ביומו הראשון בקדנציה השנייה הורה לממשל להפסיק להנפיק מסמכי אזרחות לילדים שנולדו להורים השוהים בארה"ב באופן לא חוקי או זמני. בכך ערער טראמפ על הפרשנות המקובלת לתיקון ה-14 לחוקה, שלפיה כל מי שנולד על אדמת ארה"ב הוא אזרח.
תזכורת: התיקון ה-14, שאושר בשנת 1868 לאחר מלחמת האזרחים, נועד להבטיח את זכויותיהם של עבדים משוחררים ולמנוע ממדינות לקבוע חוקים שמפלים אוכלוסיות מסוימות. התיקון קובע: "כל אדם שנולד או התאזרח בארצות הברית והוא תחת תחום השיפוט שלה, הוא אזרח ארצות הברית ואזרח המדינה שבה הוא מתגורר". הניסוח נחשב לאחד התיקונים המרכזיים בעיצוב תפיסת השוויון והחירויות הבסיסיות בארה"ב.
בתי משפט פדרליים הקפיאו את הצו מיד, וקבעו כי הוא "בלתי חוקתי" - החלטות שהובילו את הממשל לבקש מבית המשפט העליון התערבות ישירה.
טענת הממשל, שנכתבה על ידי פרקליט המדינה ג'ון סאואר, היא כי התיקון נועד להעניק אזרחות לעבדים המשוחררים ולילדיהם בלבד, ולא לילדי מבקרים זמניים או מהגרים ללא מסמכים. לדבריו, פרשנות רחבה יותר הפכה ל"מוטעית והרסנית". מרבית המומחים המשפטיים דוחים עמדה זו, ומזכירים את פסיקת בית המשפט העליון משנת 1898, שקבעה כי וונג קים ארק, שנולד בסן פרנסיסקו להורים מהגרים מסין, הוא אזרח אמריקני מלידה.
טלטלה למערכת ההגירה
לאחר שהצו הוקפא במדינות וושינגטון, מרילנד ומסצ'וסטס, הוגשו תביעות נוספות נגדו. ביוני דן בית המשפט העליון בשאלה מצומצמת יותר - האם שופטים רשאים להוציא צווי הקפאה כלל-ארציים. בהחלטה שניתנה ברוב של שישה מול שלושה מתנגדים, תמכו השופטים בממשל טראמפ והגבילו את השימוש בכלי זה.
בעקבות ההחלטה, הגישה ה-ACLU תובענה ייצוגית נוספת, בטענה שהצו מאיים להפוך ילדים שנולדו בארה"ב ל"חסרי מדינה". השופט ג'וזף לאפלנט בניו המפשייר אישר את התביעה כייצוגית, וההליך התקדם במהירות עד שהממשל ביקש מהעליון לדון בו - וזה התיק שבית המשפט קיבל לבירור.
ססיליה וונג, המנהלת המשפטית הארצית של ה-ACLU, מסרה כי "יותר מ-150 שנה זו הייתה ההבטחה הבסיסית של התיקון ה-14, כל מי שנולד על אדמת ארה"ב הוא אזרח". לדבריה, בתי המשפט הפדרליים קבעו "פה אחד" כי הצו מנוגד לחוקה ולפסיקה היסטורית.
לפי נתוני Center for Immigration Studies, כ-250 אלף תינוקות נולדו ב-2023 להורים שאינם אזרחים או מחזיקים באשרה זמנית, נתון שמדגיש את ההשלכות הפוטנציאליות של ההכרעה.
עליונות נשיאותית?
העתירה בנושא אזרחות מלידה מצטרפת לשורה של מבחנים מהותיים למדיניות טראמפ: הטלת מכסי חירום רחבים, ניסיון לפטר נציגים דמוקרטים מרשויות עצמאיות (כולל בנק הפדרל ריזרב) ועוד סוגיות חוקתיות כמו זכויות הצבעה וענייני נשק.
טראמפ עצמו הביע במשך שנים ספק לגבי האזרחות אוטומטית בלידה, ואף אמר לאחר ניצחונו ב-2024 כי "נצטרך לשנות את זה, זה מגוחך". כעת, בית המשפט העליון יקבע האם לנשיא יש סמכות לעשות זאת ללא שינוי חקיקתי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו