פרנק גרי, אחד האדריכלים המשפיעים ביותר במאה ה-20 וה-21, נפטר היום (שישי) בגיל 96 בביתו בסנטה מוניקה לאחר מחלת נשימה קצרה. גרי התפרסם בזכות מבנים נועזים ופורצי דרך שנראו כאילו הם מתכופפים ומתנדנדים - כמו מוזיאון גוגנהיים בבילבאו, אולם הקונצרטים וולט דיסני בלוס אנג'לס והבית הרוקד בפראג. ב-2010 הוכרז מוזיאון בילבאו כעבודת האדריכלות החשובה ביותר מאז 1980, והאדריכל פיליפ ג'ונסון כינה אותו "הבניין הגדול ביותר של זמננו".
המבנים שלו זכו לשבחים רבים כיצירות גאוניות, אך יחד עם זאת גם ספגו ביקורת קשה והוגדרו כ"בלגן מפונק". רבים מהם נראו כאילו הם "קורסים" צורה אמנותית. הם היו כה יוצאי דופן, שלפעמים אפילו גרי עצמו התקשה להבין מה יצר - כמו במקרה של מוזיאון בילבאו.
"הלכתי לשם ממש לפני הפתיחה, הסתכלתי על זה ואמרתי לעצמי: 'אלוהים אדירים, מה עשיתי לאנשים האלה?'", סיפר גרי למגזין ונטי פייר. "לקח לי כמה שנים להתחיל לאהוב את זה".
פרויקטים בולטים
בין הפרויקטים הבולטים של גרי: אולם הקונצרטים וולט דיסני בלוס אנג'לס, הבית הרוקד בפראג, ה-Experience Music Project בסיאטל ומגדל המגורים 8 Spruce בניו יורק. במרץ 2015 נחנך קמפוס פייסבוק במנלו פארק שתכנן, וב-2014 פתח את מוזיאון La Fondation Louis Vuitton בפריז.
מבקריו האשימו אותו שהוא מתעלם מהפונקציה לטובת הצורה. מרכז דיסני זכה לתגובות קשות במיוחד - "ערימת כלי חרס שבורים", "עוגיית מזל משוגעת", "זבל דקונסטרוקטיביסטי" ו"סל אשפה הפוך".
גרי ניסה לא להתרגש מהביקורות. "לפחות הם מסתכלים", אמר ב-2007. אבל הוא לא תמיד היה שליו. באוקטובר 2014, כשנשאל בספרד על ביקורות שעבודותיו מראוותניות מדי, הוא הרים אצבע אמצעית ואמר: "בעולם שבו אנחנו חיים, 98 אחוז ממה שנבנה ומעוצב היום זה חרא טהור. אין בזה עיצוב, אין כבוד לאנושות. סתם בניינים ארורים".
מילדות בטורונטו לתהילה עולמית
גרי נולד ב-28 בפברואר 1929 בטורונטו כפרנק אוון גולדברג, בן למשפחה יהודית פולנית. כבר בילדותו תכנן בניינים וערים מיניאטוריות משאריות עץ. "זה מה שנזכרתי בו שנים אחר כך, כשנאבקתי להבין מה אני רוצה לעשות בחיים", סיפר ב-1977. "זה גרם לי לחשוב על אדריכלות, ונתן לי את הרעיון שמבוגר יכול לשחק".
אחרי לימודי אדריכלות באוניברסיטת דרום קליפורניה, עבר תקופה סוערת. הוא עבד במשרדי אדריכלות בלוס אנג'לס, התחיל לימודים בהרווארד אך עזב בלי תואר, שירת שנה בצבא ועבר לפריז. כשחזר ללוס אנג'לס ב-1962, שינה את שם המשפחה מגולדברג לגרי - לפי הצעת אשתו, כדי להימנע מאנטישמיות.
הפריצה שלו הגיעה ב-1978, כשבנה מחדש את ביתו בסנטה מוניקה. הוא לקח בית קולוניאלי הולנדי ורוד והפך אותו למבנה ייחודי בעזרת חומרים זולים - גדר רשת, אלומיניום גלי ועץ לבוד גלוי. עד אמצע שנות ה-80 הוא משך תשומת לב עולמית עם מבנים עטופי מתכת שנראו כאילו הם מתכופפים ומתנדנדים, בניגוד לכל המוסכמות באדריכלות.
ב-1989 זכה בפרס פריצקר, הפרס היוקרתי ביותר בעולם האדריכלות. אבל השיא הגיע ב-1997 עם מוזיאון גוגנהיים בבילבאו - מבנה שנבנה בעזרת תוכנת מחשב ייחודית שאפשרה לו להגשים צורות שלא היו אפשריות קודם לכן.
גרי, שהיה נשוי פעמיים ואב לארבעה ילדים, עיצב גם רהיטים, תכשיטים, שעונים ואפילו כובע מקורי לליידי גאגא. בין עיצוביו גם בקבוק וודקה ייחודי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו