נשיא "ישיבה יוניברסיטי": "מנסים לפצל את ישראל מיהודי התפוצות"

פאנל "ניו יורק בצומת דרכים היסטורית" בוועידת "ישראל היום" בניו יורק איגד סביב שולחן אחד ארבע דמויות מרכזיות בחיים היהודיים בעיר: הרב ד"ר ארי ברמן, נשיא ישיבה יוניברסיטי; הסופר רובי נמדר; דבורה הלברשטאם, יו"ר המשרד למאבק באנטישמיות בניו יורק; ואריק פינגראהט, נשיא ומנכ"ל הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה.

המנחה, אור שקד, הציג את ניו יורק כעיר שהייתה במשך דורות סמל לביטחון ולשייכות יהודית - אך כזו שהיום ניצבת מול מציאות משתנה של עלייה באנטישמיות - וביקש מהמשתתפים להגדיר את האתגר המרכזי העומד בפני יהודי העיר.

הרב ד"ר ארי ברמן אמר כי לצד האיום קיימת הזדמנות: "הם מנסים לפצל את ישראל מיהודי התפוצות, ולפצל את האנטי־ציונות מאנטישמיות - והעבודה שלנו היא לעצור את זה". לדבריו, זהו הרגע "לצאת החוצה ולהפיץ את האמת על ציונות", והוא רואה בכך במה ולא נטל.

דבורה הלברשטאם ציינה שיש "הרבה לא ידוע לגבי מה שנראה בהמשך", אך הדגישה כי ניו יורק מקרינה את המציאות היהודית לעולם כולו. היא תיארה את התקופה מאז 7 באוקטובר כטראומטית, אך הוסיפה כי יש בעיר "אנשים טובים שנעמדים למאורע". לדבריה, תמיכת ראש העיר והעבודה של משטרת ניו יורק חשובות במיוחד מול העלייה בפשעי השנאה.

האם ניו יורק עדיין מאוחדת כקהילה יהודית?

הסופר רובי נמדר אמר כי המשבר העיקרי כבר כאן, ואינו תלוי בדמות פוליטית כזו או אחרת: "אנחנו לא מייצגים את כלל הקהילה היהודית. אנחנו מיעוט - חכם ואמיץ - אבל עדיין מיעוט". הוא הזהיר מפני "אובדן השבטיות" וסיפר כי העובדה שיהודים רבים הצביעו למועמד שמוגדר בעיניו "אויב פומבי של ישראל" מדאיגה אותו: "אנחנו חייבים להבין מה קרה - ולתקן".

אריק פינגראהטהצטרף לקו הזה והזהיר כי מה שמתחיל בניו יורק מקרין על כל צפון אמריקה: "מועמדים רצים עם הפלטפורמה של ממדאני כמודל לחיקוי". הוא ציין כי הקהילות היהודיות ברחבי היבשת משקיעות מאמצים אדירים בהתמודדות עם אנטישמיות, בבתי ספר ובבתי כנסת, והדגיש כי על יהודי ארצות הברית להפוך ל"קול" שהקהילה הייתה זקוקה לו.

אור שקד פנה לרב ברמן ושאל על תחושת הביטחון בקמפוסים. ברמן אמר כי לא נראתה מעולם רמת מעורבות יהודית כמו כיום: "תלמידים לא יהודים מגיעים אלינו כי הם רוצים מקום נורמלי עם ערכים - והם יוצאים כשגרירים של העם היהודי". לדבריו, הדרך לנצח שנאה היא "דרך האור": עשייה חברתית, מחקר רפואי וסיוע קהילתי שממחישים שיהודים הם "ברכה לעולם".

האם המוסדות בניו יורק משתנים - או נשארים עיוורים?

הלברשטאם, שבנה נרצח על רקע אנטישמי, אמרה כי המערכת המוסדית השתנתה רק חלקית. היא סיפרה על מאבקה לשנות חוקים ולהכשיר כוחות אכיפה בהתמודדות עם אנטישמיות וטרור. "טרור ואנטישמיות הם אותו הדבר", אמרה. היא תיארה את המוזיאון שהקימה לזכר בנה, וציינה כי ארבעה מיליון מבקרים למדו דרכו על קבלה, על שבירת סטיגמות ועל חינוך מגיל צעיר מאוד.

נמדר התבקש להתייחס למעמדה של ניו יורק כמרכז יהודי, ואמר כי "אנחנו היהודים הפכנו את ניו יורק למה שהיא". לדבריו, על הקהילה "להיאבק על המקום שלה בעיר הזאת" ולא לוותר: "זה לא בהכרח בכיס שלנו כמו שחשבנו - ולכן צריך לקום לאתגר".

פינגראהט אמר כי התשובה חייבת לבוא דרך מעורבות אזרחית: "אנחנו לא רק מנהיגי קהילה - אנחנו בעלי עסקים, הורים, אנשי מקצוע. לכל אחד יש הזדמנות לדבר בשם הקהילה היהודית ולבנות יחסים. זה רגע של מעורבות אזרחית עמוקה".

שקד סיים בשאלה על עמידות הקהילה. הרב ברמן השיב כי "הסוד הוא שותפות": "אמריקה לא שונאת יהודים. יש שותפים רבים שמכבדים את ישראל". הוא סיפר כי מייד אחרי 7 באוקטובר יזם עצומה שעליה חתמו מאה נשיאי אוניברסיטאות שתמכו בישראל. "אנחנו צריכים להתמקד במלאכים - לא רק בבעייתיים".

נמדר הדגיש את חשיבות החינוך היהודי הנגיש: "בלי חינוך איכותי בכל הרמות - לא נצליח להילחם עבור הקהילה". הלברשטאם קראה להעצים גאווה יהודית: "אל תתחבאו. הבן שלי נרצח בגלל הכיפה שעל ראשו - ואנחנו צריכים ללמד גאווה". היא סיימה במילים: "עם ישראל חי".

פינגראהט אמר לסיום כי זהו "הרגע להוביל את החינוך היהודי", וציין חקיקה פדרלית חדשה שנועדה לתמוך בהחזרי מס לחינוך יהודי וביוזמות נוספות: "אנחנו מאורגנים - ויש עלייה בתמיכה. עכשיו הזמן להוביל".