אביתר דוד וגיא גלבוע דלאל, חברי הילדות ששוחררו מהשבי באמצע אוקטובר האחרון, צפויים לדבר היום (שלישי), לראשונה בשיחה משותפת, בוועידת "ישראל היום" בניו יורק. השניים נחטפו ממסיבת הנובה ב-7 באוקטובר ועברו למעלה משנתיים בשבי חמאס.
המפגש הראשון של שורד השבי טל שהם עם חבריו לשבי שורדי השבי גיא גלבוע דלאל ואביתר דוד // מטה משפחות החטופים
שתי תמונות מנוגדות לחלוטין אפשר למצוא בפרופיל האינסטגרם של אביתר דוד: האחת - רזה וכחוש, בתת משקל על סף מוות, חופר את קברו במנהרות חמאס. השנייה - אוכל המבורגר בשרני עם צ'יפס עם חבריו לשבי, כאן בישראל. כל אלה הן עדות לסיפור עם אירועים בלתי נתפסים שעברו עליו בשבי במשך שנתיים. אביתר יצא אל המסיבה עם עוד ארבעה חברים טובים, שניים מהם נרצחו, אחד שרד ואביתר וחבר ילדותו גיא גלבוע דלאל נחטפו לעזה.
ב-7 באוקטובר, ביום הטבח, נחטף דוד ממסיבת הנובה. בעוד יש מי שנחטפו לבדם, הוא נחטף יחד עם חברו הטוב מגיל שנה וחצי - גיא גלבוע דלאל. החיבור בין גיא לאביתר התחיל כששניהם הגיעו לגן יעל בכפר סבא, ושתי המשפחות התגוררו בסמיכות. גליה, אמא של אביתר, סיפרה בעבר בראיון לישראל היום: "הם טיפסו על כל דבר. ילדים פראיים שמשחקים בחרבות ואוהבים ללכת מכות. מהיום שבו לקחנו אותם לגן, לא היה אפשר להפריד ביניהם. מירב (אמא של גיא גלבוע דלאל) ואני היינו צריכות להבטיח שהם ייפגשו גם אחר הצהריים. הייתי מביאה את אביתר אל גיא ותמיד נשארתי שם, כי הם היו הופכים את הבית".
בערב שלפני ה-7 באוקטובר אביתר אכל ארוחת חג עם משפחתו ויצא לחגוג במסיבת הנובה בסמוך לרעים יחד עם חבריו. אחיו עילי סיפר: "בבוקר כשהתחילו הטילים, רצנו להתחבא בממ"ד ואמא התחילה להתכתב עם אביתר. ב-7:43 הייתה ההודעה האחרונה. נכנסנו לכמה שעות של חוסר וודאות והיסטריה". ב-14:00 בצהריים קיבלה המשפחה סרטונים בהם רואים את אביתר מובל עם ידיים קשורות על ידי מחבלי חמאס.
אחת מנקודות הציון של אות חיים מאביתר דוד הייתה בשבת שבה שוחררו מהשבי עומר שם טוב, אליה כהן ועומר ונקרט בנוסייראת. הוא וחברו החטוף גיא גלבוע דלאל הובאו לטקס שנערך לחטופים המשוחררים וצפו בו מתוך רכב. הם צולמו מתחננים לקדם את שחרורם מהשבי ולהשיב אותם הביתה. השניים היו מרבית הזמן בשבי ביחד עד שהופרדו חודש לפני שחרורם והתאחדו שוב בבית החולים.
"שלד חי קבור בחיים"
הפעם הנוספת שבה פורסם תיעוד של אביתר היה ממנהרות חמאס - תמונות שזעזעו את המדינה. בסרטון הוא צולם רזה, כחוש וחופר לעצמו את הקבר, כך לדבריו. רופאים ומומחים שניתחו את הסרטון טענו כי הרזון שלו מהווה סכנה לחייו.
בתיעוד נראה אביתר כשהוא מציין את התאריך, 28 ביולי, שעה 12:00. "אין לי מושג מה אני אוכל. אין לי שמץ של מושג מה יקרה. אני כבר לא אוכל, לא יודע כמה ימים ברצף. אני נמצא פה במצב מאוד מאוד קשה. כבר הרבה מאוד זמן. כבר כמה חודשים אני לא אוכל, בקושי יש מים". לאחר הסרטון משפחתו הוציאה הודעה בה כינתה אותו "שלד חי קבור בחיים", והזהירה שנותרו לו "רק ימים ספורים לחיות".
באמצע אוקטובר האחרון אביתר דוד קיבל שוב את חייו בחזרה. הוא חזר לחיק משפחתו - להוריו גליה ואבישי, ואחיו עילי ויעלה שלא הפסיקו לרגע אחד להילחם עליו. מאז הוא מנסה לחזור לחייו, מבלה עם חברים ועם משפחתו. בתמונה שהעלה לרשת כתב: "שבוע שלישי שאני בבית ועדיין מנסה לעכל, מגיהנום למקום הכי טוב שיש".
"שנתיים בלי לוותר על תקווה"
גם אצל גיא גלבוע דלאל, האוכל סימל מוטיב של חופש כבר מרגע השחרור: משפחתו של גיא גלבוע דלאל פרסמה יומיים אחרי שובו סרטון שבו הוא אוכל את המאכל האהוב עליו - כדורי שוקולד עם סוכריות. בסרטון, הוא פותח עיניים בהתרגשות וצועק ״וואו״, וברקע צחוק וצהלת בני המשפחה, שראו שהוא אוכל עוד ועוד, וקראו לעברו בדאגה: ״איזה מלך, אבל אסור לך!״.
בציוני דרך ותאריכים מיוחדים במהלך תקופת השבי של גיא, שנמשכה שנתיים בדיוק, בני המשפחה דאגו להעלות את המודעות ו״לשלוח לו אנרגיות חיוביות״ - בעזרת כדורי שוקולד, כמובן.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
לפני כשבועיים עלה לראשונה על במת כיכר החטופים, אחרי שנתיים שבהן תמונתו הייתה מונצחת בה בכל פינה: "ב-7.10 יצאתי מהבית יחד עם חבריי עידן הרמתי, רון צרפתי ואביתר דוד למסיבת הנובה. בסביבות 6 בבוקר, זמן קצר לאחר מכן התחילו הטילים, והגיעו המחבלים. ברחנו, והתחבאנו.
"נחטפתי יחד עם אביתר - בלי לדעת מה עלה בגורלם של אחי גל, עידן ורון. ביום שחרורי נודע לי כי עידן ורון נרצחו, לעד הם יהיו בליבי. אני עומד כאן היום אחרי שנתיים קשות וארוכות שהרגישו כמו נצח. שנתיים של חושך, געגוע ופחד - אבל גם תקווה שלא הסכמתי לוותר עליה. התקווה הזאת הגיעה מכם. לפני שירדתי למנהרות נחשפתי לתצלומים מהכיכר. נתתם לי תקווה וכוח, עם ישראל שלא שוכחים את אחיהם מאחור - תודה לכם!"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו