ה"גרסה הסיאטלית" של ממדאני: זו האישה שנבחרה לראשות העיר

קייטי וילסון, שנבחרה אתמול (חמישי) לראשות העיר סיאטל במדינת וושינגטון לאחר אחד המרוצים הצמודים בתולדות העיר, מעוררת סערה בקרב הקהילה היהודית והפרו־ישראלית, בעיקר בשל עמדותיה החריפות כלפי ישראל, המזוהות עם השמאל הרדיקלי בארה״ב.

וילסון, שהאשימה את ישראל ב"רצח עם", קיבלה את תמיכת ארגון CAIR, הידוע בהתנגדותו החריפה למדינת ישראל. ארגונים יהודיים בסיאטל הבהירו כי הטענות שלה "חסרות בסיס עובדתי ומשפטי" וקראו לה להבטיח את ביטחון הקהילה היהודית בעיר ולמנוע קידום יוזמות BDS.

בעיני רבים, בחירתה של וילסון ממשיכה מגמה ארצית ועולמית של עליית פוליטיקאים בעלי עמדות אנטי־ישראליות מוצהרות. השוואות לראש העיר הנכנס של ניו יורק, זוהרן ממדאני, עולות כמעט מיד. ממדאני הפך בתוך זמן קצר לסמל של גישה עוינת כלפי ישראל בזירה הפוליטית העירונית.

כעת, וילסון, שהאשמותיה נגד ישראל אינן פחות קיצוניות, נתפסת בעיני גורמים יהודיים בתור ה"גרסה הסיאטלית" של ממדאני: צעירה, סוציאליסטית, נתמכת בידי גופים אנטי־ישראלים ומחזיקה בעמדות שיוצרות חשש ממשי בקרב הקהילה.

רגינה ששון פרידלנד מהוועדה היהודית-אמריקנית (AJC), הצהירה באופן נחרץ: "הטענות שלה על רצח עם חסרות כל בסיס. אין בהן מציאות או משפט. הן מתעלמות לחלוטין מחמאס, שייעודו להשמיד את ישראל ויהודים בעולם". זו אזהרה ברורה שמשדרת כי המתח בין ראש העיר החדשה לבין הקהילה היהודית צפוי ללוות את כהונתה.

מאחורי הפרופיל הפוליטי הנסער עומדת דמות פחות מוכרת לקהל הרחב. וילסון, בת 43, הגיעה לסיאטל ב־2004 לאחר לימודים בפיזיקה ופילוסופיה באוניברסיטת אוקספורד. היא הפכה לדמות מרכזית בקרב פעילים חברתיים בזכות הקמת איגוד רוכבי התחבורה הציבורית, גוף שנלחם על דיור, תחבורה ציבורית וזכויות עובדים. בנוסף, נהגה לכתוב טורים לגופי תקשורת מקומיים.

הפער בינה לבין ראש העיר המכהן, ברוס הארל, התברר רק בשלב מאוחר של ספירת הקולות, בהתאם לדפוס ותיק שבו מצביעים צעירים ופרוגרסיביים שולחים את המעטפות שלהם מאוחר יותר. לבסוף ניצחה בפער של כ־2,000 קולות מתוך יותר מ־276 אלף.

מנגנון "חסין טראמפ"

המסרים שהובילו אותה לניצחון היו פרוגרסיביים מובהקים: הרחבת מערך הדיור הציבורי, הקמת 4,000 יחידות חירום לחסרי בית, מיסוי מוגבר על העשירים ויצירת מנגנון "חסין טראמפ" שיגן על מהגרים מפני צעדי ממשל פדרליים.

הארל, איש המרכז שנתמך על ידי גופים פרו־יהודיים, ניסה לשדר איחוד בנאום ההפסד שלו ואמר כי "אין מנצחים ומפסידים בפוליטיקה". אולם מבקריו טענו כי ניהל קמפיין פסיבי שהותיר את השטח בידי מחנה פרוגרסיבי ממושמע ואגרסיבי יותר.

כעת, וילסון תעמוד בראש עיר עשירה, מורכבת ומקוטבת, עם מועצה עירונית פרוגרסיבית אף יותר מזו שכיהנה בשנים האחרונות. בעיני תומכיה, היא מביאה תקווה לשינוי. בעיני מבקריה, היא חוליה נוספת בעלייתם של מנהיגים אנטי־ישראלים שמביעים עמדות המתעלמות לחלוטין מחמאס ומעוותות את המציאות, אשר עלולים לשנות את דרכן של ערים מרכזיות בארה״ב בכיוון מדאיג.