סערה פוליטית חריפה מטלטלת את הימין האמריקני בעקבות החלטת נשיא קרן "הריטג'" (Heritage Foundation) קווין רוברטס לגבות את המגיש האנטי ישראלי לאחר שזה אירח בתוכניתו את ניק פואנטס, פעיל ימין קיצוני, מכחיש שואה ותומך בהיטלר.
רוברטס פרסם סרטון שבו הביע תמיכה בקרלסון, אותו כינה "חבר קרוב", והבהיר כי הקרן “לא תבטל אנשים” גם אם אמרותיהם מעוררות סלידה. "אנו תמיד נגן על ידידינו מפני דיבה מצד שחקנים רעים המשרתים אג’נדה זרה", אמר, והוסיף כי "קרלסון יישאר תמיד ידיד קרוב של קרן מורשת". הוא אמנם גינה אנטישמיות במפורש, אך במקביל תקף את מה שכינה "המעמד הגלובליסטי" ואת "דובריו בוושינגטון", בטענה כי אין חובה לשמרנים "לתמוך באופן רפלקסיבי בשום ממשלה זרה, גם לא בישראל".
טאקר קרלסון, מהקולות הבולטים בימין האמריקני ולשעבר מגיש "פוקס ניוז", ניהל בשנים האחרונות קו תקשורתי שבמרכזו ביקורת חריפה על מדיניות החוץ האמריקנית, ובפרט על הסיוע וההזדהות עם ישראל. בראיון בין קרלסון לפואנטס התקיים דיאלוג שבו הביעו השניים הסכמה רחבה בסוגיות רבות, כולל ביקורת על ישראל ועל "היהדות המאורגנת באמריקה", כשרבים רואים בהתקפות אנטישמיות גלויה ובוטה.
פואנטס, המזוהה עם תומכי עליונות לבנה, כינה את היטלר "מגניב" וסטלין "איש עם הילה", וטען כי "השואה היא מוגזמת". מיד לאחר הראיון אמר כי יהודים "שלא מקבלים את תפיסת עולמו" צריכים "להסתלק מאמריקה ולחזור לישראל".
ההגנה על קרלסון עוררה תדהמה גם משום שקרן מורשת נחשבת למוסד השמרני המשפיע ביותר בארצות הברית. היא מילאה תפקיד מרכזי בעיצוב מדיניות ממשלי רייגן וטראמפ. בהשוואה מקומית, ניתן לראות בה מקבילה אמריקנית לפורום קהלת. בשנים האחרונות הובילה את "פרויקט 2025", המשרטט את קווי היסוד לממשל שמרני עתידי, ורבים מאנשי טראמפ כתבו בו פרקים. במקביל, הקרן גם יזמה את "פרויקט אסתר", תוכנית למאבק באנטישמיות לאחר מתקפת השבעה באוקטובר, אך זו לא כללה התייחסות לאנטישמיות מהימין.
מנשיא ארגון ציוני אמריקה (ZOA), מורט קליין, נמסר ל"ישראל היום": הארגון קורא לנשיא קרן מורשת, קווין רוברטס, לחזור בו ולהתנצל על כך שהעניק לגיטימציה מדאיגה לניסיונו של טאקר קרלסון לנרמל הכחשת השואה, השמצת ישראל ותמיכה בעליונות לבנה. לדברי קליין, "רוברטס עיוור לעובדה שקרלסון מעניק במה שוב ושוב לשונאי ישראל ולשונאי יהודים, או שאולי הוא עצמו תומך בעמדות הגזעניות והנתעבות הללו".
דברי רוברטס עוררו גל גינויים מצד מנהיגים יהודים ורפובליקנים. שגריר ארה"ב בישראל לשעבר, דיוויד פרידמן, כתב כי "כאשר ראש מכון שמרני מוביל מצהיר בפומבי שהוא תומך בפרשן שמגנה נוצרים ציונים אך מגן על השריעה ורואה בחמאס ארגון פוליטי, לתנועה השמרנית יש בעיה. מדובר בשגיאה חמורה המאיימת על יסודות המפלגה".
גם הסנאטור טד קרוז, אחד הקולות הפרו-ישראליים הבולטים בקונגרס, תקף בחריפות: "זהו זמן של בחירה", אמר. "אם אתה יושב לצד אדם שאומר שהיטלר היה 'מגניב' ומשימתו היא להביס את 'היהדות העולמית', ואתה שותק, אתה פחדן, ואתה שותף לרוע הזה".
בקרב שמרנים אחרים, בהם ראש הקואליציה הרפובליקנית היהודית (RJC) מאט ברוקס, נשמעו דברים חריפים לא פחות. "אני מזועזע, נגעל ופגוע מכך שקווין רוברטס וקרן מורשת בחרו לעמוד לצד טאקר קרלסון וניק פואנטס".
הפרשה מחדדת את הקרע הפנימי הגובר בימין האמריקני סביב יחסה של התנועה לישראל וליהודים. מצד אחד, הרוב הממסדי של המפלגה הרפובליקנית ממשיך להזדהות עם הברית האסטרטגית בין ארה"ב לישראל ולדחות כל גילוי אנטישמיות. מצד שני, זרם חדש של שמרנים פופוליסטים, המכונים לעיתים "הימין הנעור" ("Woke Right") מאמץ עמדות בדלניות, אנטי־גלובליסטיות ולעיתים אנטי־ציוניות. זרם זה רואה בישראל נטל על אמריקה ולא שותף, ותוקף את הנוצרים הפרו־ישראלים בטענה שהם "מוכרים את אמונתם" ליהדות.
לאחר סערה ציבורית חסרת תקדים, רוברטס פרסם הצהרה ברשת X שבה גינה בחדות את האידיאולוגיה האנטישמית של פואנטס. רוברטס כתב כי הוא "מתעב את הכחשת השואה, את התיאוריות הקונספירטיביות ואת השנאה ליהודים שפואנטס מפיץ", והוסיף כי מדובר ב"הסתה מפורשת ומסוכנת" המערערת את יסודות הערכים השמרניים. לדבריו, פואנטס "השווה באופן מחריד את השואה לאירועים אחרים כדי להטיל ספק ברצח שישה מיליון יהודים", ואף הצהיר כי "השואה מוגזמת" וכי הוא "לא שונא את היטלר". רוברטס הדגיש כי "משימתנו היא להתמודד חזיתית עם הרעיונות הארסיים הללו בכל הזדמנות כדי למנוע מאמריקה להידרדר למקום חשוך".
עם זאת, ברשתות החברתיות רבים מתחו עליו ביקורת על כך שלא התנער מקרלסון עצמו, שהעניק לפואנטס במה פומבית, וטענו כי רוברטס "מגנה את פואנטס אך ממשיך להגן על מי שמאפשר לו לגיטימציה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו