ממדאני יבטל את המצעד הישראלי? "מתכון לאסון": "שר החוץ" לשעבר של ניו יורק בראיון

מירוץ הבחירות המותח לראשות העיר ניו יורק יגיע לסיומו בשלישי הקרוב, רבים בקהילה היהודית בעיר חוששים מפני האפשרות שהמועמד הסוציאליסט-דמוקרט, זוהרן ממדאני, המוביל עקבית בסקרים, ייבחר לתפקיד. ממדאני, הידוע בהתבטאויותיו החריפות נגד ישראל, מציב סימני שאלה כבדים באשר לעתיד היחסים בין ניו יורק לבין הקהילה היהודית והישראלית בעיר. כדי להבין עד כמה החששות הללו מבוססים ומה באמת יכול ראש עיר לעשות בתחומים הללו, שוחחנו עם אד מרמלשטיין, מי ששימש עד לאחרונה כנציב לעניינים בינלאומיים תחת ראש העיר המכהן אריק אדמס, ואחד האנשים שמכירים מקרוב את גבולות הכוח של לשכת ראש העיר.

מרמלשטיין, עורך דין ואיש עסקים יהודי בעל ותק של שלושה עשורים בזירת הנדל"ן והיחסים הבינלאומיים, עמד במשך ארבע שנים בראש המשרד שאחראי לקשר בין ניו יורק לבין הקהילה הדיפלומטית בעיר, הכוללת למעלה מ-190 מדינות ו-200 נציגויות. בתפקידו, הוביל את מאמצי הדיפלומטיה העירונית של ניו יורק והיה מהבולטים בקשריה עם הקהילה היהודית ועם הנציגים הדיפלומטיים של ישראל בעיר.

"ראש העיר יכול להשפיע על התחום הזה בדיוק במידה שבה הוא בוחר לעשות זאת", אומר מרמלשטיין. "הרבה מזה נוגע לשפה, לטון. אם ראש עיר משדר בשפתו תמיכה בישראל, זה משפיע על הכול: על התפיסה, על השקעות, על עסקים. לאחרונה התפרסמה כתבה שציינה שעסקים ישראליים תרמו במצטבר כ-20 מיליארד דולר לכלכלת ניו יורק. אם ראש עיר יגיד, 'אנחנו לא רוצים עסקים ישראלים בעיר', זה ישפיע מיידית על השאלה אם חברות מישראל ירצו להגיע ולהשקיע כאן."

לדבריו, מדובר לא רק בהשלכה כלכלית אלא גם פסיכולוגית: עצם האווירה הציבורית משפיעה על תחושת הביטחון והנכונות של ישראלים להשקיע בעיר. הוא מדגיש כי הנזק יהיה כפול: "זה יפגע בעיר עצמה, שתפסיד שחקן כלכלי חזק, וגם בעסקים הישראליים, שלא יזכו לחשיפה לשוק הגדול בעולם. אבל חשוב לזכור - אין מנגנון שיכול למנוע מחברה לפתוח עסק בניו יורק, כל עוד אינה תחת סנקציות פדרליות. לכן אני דווקא מעודד חברות ישראליות להמשיך להגיע, להראות את כוחן, ולהבין שכל ראש עיר הוא זמני. העסקים נשארים הרבה אחריו."

אחד הנושאים המרכזיים שהוצפו הוא היבטי הביטחון הציבורי של הקהילה היהודית: "דאגה גדולה של יהודים רבים, כולל שלי, היא ביטחון. ראש העיר יכול לבחור אם להקצות משאבים לאבטחת בתי כנסת ומוסדות יהודיים, או שלא. זה לא רק ראש העיר עצמו, אלא גם מי שהוא מביא איתו לעירייה. אם הוא ממנה אנשים הסבורים שעסקים ישראלים לא צריכים להגיע לניו יורק, או שבמקרים מסוימים יש מי שעלולים להרגיש שיהודים לא רצויים בעיר, זה עלול להיות מטריד מאוד."

הוא משתף חוויה אישית: "בלונדון אמר לי חבר מוסלמי קרוב שלא כדאי לי להסתובב עם מגן דוד. זה היה מזעזע. בניו יורק מעולם לא חשבתי ככה, אבל בשנתיים האחרונות אני מתחיל לדאוג, גם עבור הילדים שלי."

לדבריו, יש תחומים שבהם ראש עיר כן יכול לנקוט צעדים מעשיים, גם אם מוגבלים. "למשל, ייתכן שיוכל להתערב בקשרי אוניברסיטאות עירוניות עם גופים ישראליים, אך לא במוסדות מדינה או מוסדות פרטיים. יש גם תחומים שבהם יש לו השפעה עקיפה, כמו דרך מינוי נציב המשטרה. אם ראש עיר ממנה מפקד משטרה לפי השקפת עולמו, הוא בהחלט יכול להשפיע, למשל על סגירת הנציגות של משטרת ניו יורק בישראל, או אפילו על היתרי מצעד ישראל השנתי בשדרה החמישית. אני מקווה שזה לא יקרה, אבל זו אפשרות".

הוא מדגיש כי גם טון בלבד עלול להשליך רחוק מעבר לגבולות העיר. "ניו יורק תחת מיקרוסקופ עולמי. מה שקורה כאן נצפה מיד ברחבי העולם. אם ניו יורק תאמץ טון דומה ללונדון או לפריז, זה עלול לקבוע את הטון לא רק בארה"ב אלא בעולם כולו. וכשיהודים מתחילים לפחד ללכת ברחוב, זו כבר מציאות."

בהתייחס לחשש מהתדרדרות בביטחון, הוא מזכיר תקדים: "ראינו בימי ביל דה בלזיו (ראש העיר לשעבר) איך אלימות וריסוק רכוש קיבלו לגיטימציה, כשהעירייה בחרה לא להתערב. אם נציב משטרה מחליט לא להקצות כוחות למוקד מסוכן, זהו מתכון לאסון. אני מקווה שלא נחזור לשם."

לסיום, הוא קורא לקהילה היהודית לשמור על פרופורציות, אך לא לשאננות: "ניו יורק היא העיר העמידה בעולם, אולי רק אחרי השותפים שלנו בישראל", הוא אומר. "כל ראש עיר עובר, והעיר הזאת תישאר. אני מקווה שמי שייבחר ידאג לביטחונם של כל תושבי העיר, בלי קשר לדתם או למוצאם. אני כבר לא נושא תפקיד רשמי. אני אזרח ניו יורקי, שמביט בדאגה ובתקווה על עתיד העיר. יש הרבה פחד באוויר, אבל אני מאמין שהמנהיג הבא של ניו יורק יעשה את הדבר הנכון."