שלושה ימים לפני הכרזת ועדת נובל באוסלו על זוכי פרס הנובל לשלום, נדמה כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מנהל את קמפיין חייו, הפעם לא לקראת בחירות, אלא במרוץ לפרס הנחשק ביותר בעולם.
בעוד תומכיו רואים בו "מושיע השלום" ברחבי העולם, מבקריו טוענים שמדובר במהלך פוליטי שנועד להאדיר את שמו.
בשבועות האחרונים, טראמפ חוזר שוב ושוב על כך שכולם אומרים ש"מגיע לו פרב נובל", כפי שהצהיר מעל דוכן הנאומים בעצרת האו"ם.כמו כן, על פי דיווח ב"בלומברג", מזכיר המדינה מרקו רוביו מגייס תמיכה למאמץ הזכייה בקרב בעלות ברית, ושליח הנשיא סטיב ויטקוף אף הציף את הנושא בשיחות פרטיות עם מקביליו האירופים.
עם זאת, נראה כי התמיכה הבולטת ביותר מגיעה מישראל. מטה משפחות החטופים פרסם אתמול את המכתב ההמלצה שהעבירו לוועדה הנורווגית, בו ביקשו להעניק לנשיא את הפרס "על תוכנית השלום המקיפה לשחרור כל החטופים ולסיום המלחמה". המטה עוד ציין כי טראמפ היה:"האור בזמנים החשוכים" והזכיר כי הוא הבטיח "לא לנוח ולא להפסיק עד שכל חטוף ישוב הביתה". זאת בנוסף למכתב שהגיש רה"מ נתניהו ביולי, בו המליץ על הנשיא לקבלת הפרס בעקבות מאמציו לקידום הסכמי אברהם.
טראמפ: "זהו יום גדול, אנחנו קרובים לשלום במזרח התיכון" // מתוך רשת X
תמיכה נוספת מגיעה ממנהיגים בעולם, ובהם נשיאי ארמניה ואזרבייג'ן, קמבודיה ופקיסטן. גם נשיא טייוואן, ליי צ’ינג־טה, הצהיר כי "אם טראמפ ישכנע את שי ג’ינפינג לוותר לצמיתות על שימוש בכוח נגד טייוואן - הוא יהיה ראוי בהחלט לפרס נובל לשלום". דבריו נאמרו על רקע דיווחים על מפגש צפוי בין טראמפ לשי בפסגה בקוריאה הדרומית.
במקביל, טראמפ מנסה לתרגם את "תוכנית השלום בעזה" למטבע דיפלומטי. לפי ניתוח של רשת CNN, הצלחה ביישום התוכנית תוכל להפוך את טראמפ למועמד מוביל לזכייה בנובל, משום שהיא עשויה להביא לסיום אחד הסכסוכים המדממים והמורכבים בעולם. אך גם כישלון, או אפילו עיכוב, עלולים למחוק את יתרונו התדמיתי — ולחזק את טענת המבקרים כי מדובר ביוזמה פוליטית יותר מאשר במהלך לקידום שלום ממשי בעזה.
אף שטראמפ מתהדר בכך ש"סיים שבע מלחמות", רבות מהן נותרו פתוחות. כך למשל, העימות בין ישראל לאיראן טרם הגיע לסיומו, וכך גם הקונפליקטים בין הודו לפקיסטן וכן סרביה וקוסובו. זאת מבלי להתייחס ל"קונפליקט הקשה ביותר", כלשון הנשיא, ביחס למלחמה העקובה מדם באוקראינה.
למרות שטראמפ מקדם את מועמדותו בהתלהבות יוצאת דופן, מרבית המומחים סבורים כי סיכויו לזכות נמוכים. הוועדה נוטה להעדיף יוזמות שלום ארוכות טווח על פני קמפיינים אישיים, ואי־הענקת הפרס לטראמפ תיתפס כהמשך הקו הזה. טראמפ כבר הציג מראש אפשרות של "עוול בינלאומי" אם יידחה, מה שמרמז שינסה למנף גם כישלון לניצחון תדמיתי, עדות למאבקו המתמשך על דימויו כ"מנהיג השלום העולמי" גם ללא מדליית הזהב מאוסלו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו