בית הכנסת טמפל עמנואל שבאפר איסט סייד בניו יורק התמלא הלילה (בין רביעי לחמישי) בכ־450 משתתפים שהגיעו לאירוע שבו התארח ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן, לרגל השקת ספרו החדש, "חרב החירות". כהן פרס את תפיסותיו על הכשלים שהובילו ל-7 באוקטובר, על תפיסותיו לגבי מדינות האזור ועל עתידה של ישראל.
כהן סיפר כי כבר בשנת 2014, כאשר שימש כראש המועצה לביטחון לאומי, החל לפתח את הרעיון להעביר את רצועת עזה לסמכות המוסד. "המוסד באופן מסורתי לא מתעסק עם פלשתינים בעזה ובגדה המערבית", אמר.
לדבריו, בעקבות חטיפת שלושת הנערים על ידי חמאס באיו"ש, שהתפתחה למבצע "צוק איתן", "התברר שהביצועים לא היה כה טובים". בהמשך, כאשר כיהן כראש המוסד ב־2016, ניסה לקדם ממשית את העברת הסמכות. המטרה הייתה "לקיים מבצעים מיוחדים לאיסוף מודיעין כדי להיות מוכנים טוב יותר לסבבים הבאים מול חמאס". כהן ציין כי בעוד ראש הממשלה נתניהו תמך, ראש אמ"ן התנגד - והכף הוכרעה נגד היוזמה. כהן טען כי בעקבות זאת "רמת המודיעין הייתה נמוכה מאוד" עד 7 באוקטובר.
באשר להשלכות אירועי 7 באוקטובר, כהן הביע תמיכה בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. המטרה, לדבריו, אינה "חיפוש אשמים, אלא ביצוע מחקר עמוק של מה השתבש, למה זה קרה, ולוודא שאירוע כמו השבעה באוקטובר לא יחזור על עצמו".
כהן התייחס גם ליוזמתו בתחילת המלחמה מול הדרג המדיני להציע למצרים לקלוט עזתים. "למצרים לא אכפת מהעזתים והפלשתינים, הם רק משחקים אותה", אמר. לדבריו, ההצעה הייתה ש"אזרחים יועברו באופן זמני לסיני על מנת למנוע פגיעה בהם". אך נשיא מצרים א־סיסי סירב נחרצות.
כהן ציין כי המצרים טענו שמהלך שכזה "ייצור מהפכה והמדינה תקרוס". זאת למרות שהאוכלוסייה בעזה מהווה פחות מ-2% מאוכלוסיית מצרים, שמונה מעל 116 מיליון איש.
הוא הוסיף כי א־סיסי "נלחץ כ"כ מהרעיון שהוא כינס מסיבת עיתונאים ואמר שאם ישראל רוצה שהם יעזבו, אז 'שיועברו לנגב'". כהן הוסיף בציניות כי מדובר היה ב"רעיון מבריק", ובכך הסתיימה הפרשה.
ביחס לקטאר, כהן אמר כי המדינה "אינה מוגדרת כמדינת טרור, וכי עבור רוב המדינות זו מדינה רגילה שמעורבת כלכלית במדינות, אולי אפילו יותר מדי". לדבריו, "ההסתה שרואים בקטאר נגד ישראל דרך אל-ג'זירה היא דבר נורא". עם זאת, הסביר כי ישראל "צריכה אותה לצורך תקשורת עם הטרוריסטים. קטאר אינה חברה, אלא כלי, וכרגע ישראל צריכה את הכלי הזה לצורך הצלת חיי חטופינו בעזה". כהן הוסיף: "אני משווע לעסקת חטופים יום ולילה".
ביחס לתקיפה בדוחא אמר כי מחד היא אותתה לטרוריסטים ולמדינות שמארחות אותם "כי אין להם מקום בטוח, וכי נרדוף אותם היכן שהם", אך מאידך, "ככל הנראה המטרות לא היו" במוקד התקיפה, וכי "לא נראה שזו התוצאה שרצינו". עוד הוסיף כי "ישראל ככל הנראה לא שקלה את המהלך עד הסוף", משום שהתוצאה בפועל הייתה חיזוק הקואליציה של המדינות הערביות לצד איראן, כפי שבא לידי ביטוי בכינוס החירום שיזמה קטאר לאחר התקיפה.
"בסוף המבצע איראן הייתה בנקודה החלשה ביותר שלה"
כהן שיבח את שיתוף הפעולה האמריקני עם ישראל במבצע "עם כלביא" וכן את המבצע האמריקני נגד מתקני הגרעין באיראן. כהן ציין כי התוצאות "מספקות ביותר", וכי "נכון לעכשיו לאיראן יהיה כמעט בלתי אפשרי להעשיר אורניום לצורך נשק גרעיני". הוא אף הוסיף כי "בסוף המבצע איראן הייתה בנקודה החלשה ביותר שלה, ואם ישראל הייתה ממשיכה במבצע, ייתכן שהמשטר היה קורס".כהן ציין כי לצערו "ההחלטה הזו לא התקבלה".
בהמשך דיבר כהן על מגעי הנורמליזציה עם סעודיה. הוא סיפר כי בהיותו ראש המוסד, שוחח עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן (MBS) באישון לילה בסעודיה, ושאל אותו על האסטרטגיה הסעודית מול הפלשתינים. לדבריו, תשובתו של בן סלמאן הייתה: "לא אכפת לי, מה שלכם?". כהן הסביר כי "הסעודים מעריכים מאוד את ישראל", אך הנורמליזציה "תתרחש קודם בין סעודיה לארה"ב", בהתייחס לערבויות בטחוניות, ורק לאחר מכן עם ישראל. לשאלה אם בכוונתו להצטרף לפוליטיקה השיב בקצרה: "לא עכשיו".
בסיום דבריו הדגיש כהן כי "ישראל חסינה ויכולה להתאחד למטרה גדולה. קהילות יהודיות עומדות לצד ישראל. הערכים נבחנו והוכחו על ידינו, והתפוצות הן חלק מעוצמת ישראל", חתם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
