הרצח של צ'tרלי קירק הוא נקודת מפנה לארה"ב (כמו שם הארגון שהקים: Turning Point USA). זאת יכולה להיות נקודת מפנה לטובה - אנשים יתעוררו ויבינו לאן מוביל השיח המתלהם והלגיטימציה לאלימות, אך בהחלט ייתכן שזאת יריית הפתיחה לאלימות רב־צדדית.
הכרתי את צ'tרלי בתחילת דרכו הציבורית - לפני שבע שנים. כבר אז כל מי שהכיר אותו סימן אותו כנשיא העתידי של ארה"ב. היה לו הכל - בגרות, כריזמה, פתיחות, ערכים, כושר ארגון מדהים, מגייס תרומות בחסד, חתיך, גבוה - כל מה שצריך כדי לרוץ לנשיאות. אבל יותר מכל, היתה לו היכולת לתקשר גם עם מי שחשב הפוך ממנו. אמנם הוא לא תמיד שכנע את בן שיחו, אך מעולם לא פגשתי אדם שהצליח לשכנע כל כך הרבה אנשים לשנות את דעתם.
צ'ארלי, יותר מכל אדם אחר, אחראי למהפך הפוליטי של הצעירים בארה"ב. טראמפ קיבל יותר קולות של צעירים מכל נשיא רפובליקני בהיסטוריה המודרנית. סקרים מראים שהצעירים של היום הם הרבה יותר שמרנים מדור הוריהם. בארה"ב יש שיבה לערכי משפחה, דת, לאומיות, קפיטליזם, יוזמה ואחריות אישית.
אלו בדיוק הנושאים שעליהם דיבר צ'ארלי והשפיע בכך על עשרות מיליונים. עבור שמרנים צעירים הרצח של צ'ארלי מרגיש כמו ההתנקשות ברוברט קנדי או במרטין לותר קינג. ישראלים שלא היו חשופים לצ'ארלי קירק יתקשו להבין את גודל האובדן ועד כמה שהוא מערער את ביטחונו של הדור הזה.
צ'ארלי היה ידיד גדול של ישראל והתבטא בחריפות נגד אנטישמיות. מקור אהבתו לישראל וליהודים היתה אמונתו הדתית העמוקה. אבל יותר מכך, צ'ארלי היה מאמין גדול באמת ובצדק ולא היסס להתעמת בפומבי עם שונאי ישראל. הוא מעולם לא נסוג מהאמת הפנימית שלו, אך תמיד עשה זאת בחוכמה ובנועם. הוא גינה אנטישמיות בכל לשון ובכל הזדמנות. ממשלת ישראל תעשה בחוכמה אם תאסוף קטעים שונים של דברי צ'ארלי על ישראל ועל היהודים ותעשה בהם שימוש.
מטרה לחיסול
בזמן שמאמר זה נכתב אין לנו עדיין פרטים על מניעי הרצח, אבל מי שעקב אחרי הפעילות ברשת בשבועות האחרונים הבין שצ'ארלי סומן כמטרה ראשית לחיסול. בניגוד לסיקור המוטה של המדיה בישראל, השימוש באלימות ואפילו ברצח הפך בשנים האחרונות לכלי לגיטימי של ברית השמאל והאסלאם הרדיקלי.
סקר שנערך לפני כמה חודשים מצא ש־48% מהדמוקרטים חושבים שזה לגיטימי להרוג את אילון מאסק. הדמוניזציה של הימין על ידי מרבית גופי התקשורת ועל ידי המפלגה הדמוקרטית ושלוחותיה היא המקור לאלימות זאת. הדמוקרטים בארה"ב הכריזו בריש גלי שכל האמצעים כשרים להפיל את השלטון הימני או לנטרל אותו.
טראמפ ותומכיו נרדפו על ידי ממשל ביידן ומהווים גם כיום מטרה לתובעים מושחתים, לשופטים מופרעים ולמדיה. כאשר כל זה לא הצליח לשכנע את אזרחי ארה"ב בשקרים שהם מכרו, הדמוקרטים עברו לאלימות - ממהומות פלויד, דרך האנטישמיות האלימה והסמויה של השמאל והאסלאמיסטים, ניסיונות ההתנקשות בסטיב סקאליס ובטראמפ וכלה ברצח של צ'ארלי קירק. סטודנטים חוגגים את הרצח.
פוליטיקאים (כמו AOC) מצדיקים אותו. המדיה השמאלית מעוותת את הסיקור ומנסה לצייר את קירק כרדיקל ימני. זה נראה כמו אובדן דרך מוחלט. דה־לגיטימציה של השמאל ואלימות קיימים גם בימין, אך הם בשוליים ובכמות פחותה משמעותית מאשר בשמאל.
השימוש באלימות, במדיה ובמערכת המשפט להשגת מטרות פוליטיות יוביל ליותר אלימות ולאובדן האמון של הציבור בדמוקרטיה ובמערכות החוק. המסר של צ'ארלי היה בדיוק הפוך - של דיאלוג, פתיחות ואהבת האדם.
ארה"ב איבדה מנהיג (ואולי נשיא עתידי). ישראל איבדה ידיד יקר. יהי זכרו ברוך.
הכותב הוא יזם ופילנתרופ שנאבק באנטישמיות במשך שנים רבות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו