דו"ח חמור חושף: היקף התרומות הערביות ששינו את האקדמיה בארה"ב

מסמך שפרסם הארגון לשיתוף פעולה אמריקני-ישראלי מראה כי מסוף שנות השמונים העבירו מדינות מהמפרץ, בראשון קטאר, מיליארדי דולרים למוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב • הכספים שימשו לעודד פעילות פרו פלשתינית ולהצדיק אסלאם קיצוני

הפגנה אנטי-ישראלית באוניברסיטת קולומביה. צילום: AFP

דוח חדש שפרסם היום (חמישי) הארגון לשיתוף פעולה אמריקני-ישראלי (AICE), גוף העוסק בחיזוק הקשר בין ארצות הברית לישראל באמצעות מחקר, ניתוח וחינוך, מעלה חשש כבד לגבי היקף השפעתם של מקורות מימון זרים במוסדות ההשכלה הגבוהה בארה"ב.

הפגנה פרו-פלשתינית באוניברסיטת מישיגן//רויטרס

לפי הממצאים, מאז 1981 קיבלו אוניברסיטאות אמריקניות יותר מ־14.6 מיליארד דולר מתורמים ערביים – בהם ממשלות ומוסדות – סכום אדיר שלדברי מחבר הדוח, ד"ר מיטצ'ל בארד, עלול לערער את החופש האקדמי, לעצב סדרי עדיפויות מחקריים ואף לפגוע בביטחון הלאומי של ארה"ב.
הדוח, ששמו "מימון ערבי לאוניברסיטאות אמריקניות: תורמים, מקבלי מימון וההשפעה" (Arab Funding of American Universities: Donors, Recipients, and Impact) פורסם על רקע התגברות הדאגה הציבורית מהאנטישמיות בקמפוסים ומהתערבות זרה במערכת ההשכלה האמריקנית.

מהדו"ח עולה כי שלוש מדינות בלבד – קטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות – אחראיות ל־83% מהתרומות הערביות. קטאר מובילה עם 6.6 מיליארד דולר, סעודיה עם 3.9 מיליארד, ואיחוד האמירויות עם 1.7 מיליארד דולר. עוד עולה כי דיווחים על 73% מהיקף מהתרומות, בשווי כולל של 10.7 מיליארד דולר, אינם מציינים את מטרת המימון.
במהלך יותר מארבעה עשורים נרשמו 13,847 תרומות ערביות ל־290 מוסדות ב־49 מדינות ברחבי ארה"ב.

 

אמיר קטאר, תמים בן חמד א-ת'אני, צילום: רויטרס

שליש מהתרומות הגיעו אחרי שנת 2020, כולל שיא חסר תקדים של 1.5 מיליארד דולר ב-2021. בין המוסדות שבלטו בקבלת מימון ערבי נמנים אוניברסיטת קורנל (2.3 מיליארד דולר), קרנגי מלון (1.05 מיליארד דולר), ג'ורג'טאון (1.016 מיליארד דולר) וטקסס A&M (1.015 מיליארד דולר).
הדו"ח מתאר כיצד אוניברסיטאות שמקבלות מימון ערבי לעיתים קרובות מעסיקות מרצים המבקרים את ישראל ותומכים בתנועת החרם (BDS) כנגדה, מה שמעורר חשש לגבי השפעתם על תרבות הקמפוס ועל החינוך של מקבלי ההחלטות העתידיים בארה"ב.

הדו"ח מציע סדרת צעדים שנועדו להגביר את השקיפות ולצמצם את הסיכון להתערבות זרה: הורדת סף הדיווח על תרומות זרות מ־250 אלף דולר ל־50 אלף; חובת גילוי זהות התורמים ומטרות התרומות באתרי האוניברסיטאות; פתיחת חקירות קונגרס לבחינת השפעת המימון הזר על קובעי מדיניות והביטחון הלאומי; בחינת מגבלות או איסורים על תרומות ממדינות אוטוריטריות.

מאהל פרו־פלשתיני באוניברסיטת ברקלי, אפריל 2024, צילום: אי. אף.פי

ד"ר בארד האשים את האוניברסיטאות ומשרד החינוך האמריקני בכך ש"פעלו להסתיר כיצד נוצלו מיליארדי דולרים בתרומות ערביות. אנו יודעים ממקורות חיצוניים שהכספים שימשו לתוכניות אנטי־ישראליות ולהצדקת אסלאם רדיקלי."
בארד התייחס כמקרה בוחן למימון משרת פרופסור בלימודי "פלשתין" באוניברסיטת בראון: "דו"ח משרד החינוך האמריקני חשף שהמימון שימש ישירות למינוי תומך בחרם על ישראל".

הוא הוסיף: "אנחנו לא יודעים אם הכסף משנה את עמדות המרצים או שהוא ניתן לאלו שכבר תואמים את עמדות התורמים. מה שברור הוא שמרצים תומכי ישראל אינם זוכים לתמיכה מצד הקרנות הערביות." לבסוף הזהיר בארד כי "תרומות זרות מגיעות תמיד עם 'תן וקח' מובלע. אפילו אם מדובר במחקר א-פוליטי לכאורה, קיימת הציפייה הבלתי נאמרת ליחס מועדף כלפי התורמים."

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר