החלטה דרמטית של האיגוד הבינלאומי של חוקרי רצח העם (IAGS) שקבעה כי פעולות ישראל בעזה עונות על ההגדרה של רצח עם, עוררה גל ביקורת חריף בקרב בכירים בתחום. בעוד ההנהגה מתעקשת כי ההצבעה התנהלה בהתאם לתקנון, חברים באיגוד טוענים כי ההליך היה פגום, חסר שקיפות, ואף נגוע באג’נדה פוליטית.
ההחלטה, שהתקבלה ברוב של 86% מבין 129 מצביעים בלבד מתוך כ־500 חברי האיגוד, האשימה את ישראל בביצוע פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ורצח עם. במסמך נכתב כי ישראל ביצעה "התקפות מכוונות נגד אזרחים ותשתיות אזרחיות, גרמה לרעב מכוון של אוכלוסייה אזרחית, והרסה את רוב רובה של תשתית המגורים ברצועה".
ד"ר שרה בראון, חוקרת רצח עם וחברת הנהלה לשעבר באיגוד, טענה כי הדיון על ההחלטה "נכפה ללא שקיפות מינימלית". לדבריה, הובטח לחברי האיגוד כי ייערך מפגש פתוח מקוון לכלל החברים על מנת לדון בסוגיה, כפי שמקובל בהחלטות שנויות במחלוקת, אך זה בוטל ברגע האחרון. "המנהיגות חסמה אפשרות להביע התנגדות, סירבה לחשוף את שמות מחברי ההחלטה, ויצרה מצג שווא של תמימות דעים", אמרה.
לדבריה, הבעיה אינה רק פרוצדורלית. "התוכן של ההחלטה ושל הדרך שבה היא נכפתה מעידים על היעדר מקצועיות מביך", אמרה, כשהיא מציינת במיוחד את הסתמכות ההחלטה על מקורות כמו אמנסטי ודווחת האו"ם פרנצ’סקה אלבנזה, הידועה באמירות אנטי-ישראליות חריפות ואנטישמיות.
בראון התריעה כי פתיחת האיגוד לשורות רחבות של פעילים ואמנים, ולא רק חוקרים, אפשרה לקבוצות אינטרס לדחוף מהלכים פוליטיים קיצוניים. "זה מצטייר כהסכמה כוללת של חוקרי רצח עם, אבל זה פשוט לא נכון. חוקרים רבים הושתקו, וההנהגה פעלה עם אג’נדה ברורה", הדגישה.
עוד אמרה כי שימוש חסר אחריות במונח "רצח עם" לא רק מעוות את המציאות, אלא גם "מספק תחמושת למי שמבקשים להצדיק פגיעה ביהודים". מנגד, דוברת האיגוד, אמילי סמפל, דחתה את הביקורת ואמרה כי לא כל החלטה דורשת דיון פתוח. לדבריה, ההליך עמד בתקנון המחייב רוב מיוחס והשתתפות של לפחות 20% מהחברים – תנאים שהתקיימו במלואם. סמפל הדגישה כי "האיגוד פתוח גם לפוליטיקאים ואנשי חברה אזרחית, אך אינו מוצף באקטיביסטים אנטי־ישראלים כפי שטוענים מתנגדיו".
גם מחוץ לאיגוד נמתחה ביקורת על ההחלטה. עו"ד אליוט מאלין, משפטן ויועץ מדיניות, ציין כי ההחלטה "מסלפת את פסיקת בית הדין הבינלאומי בהאג, שדיבר על זכויות פלשתיניות תחת האמנה, אך לא קבע שישראל מבצעת רצח עם". לדבריו, המסמך התעלם לחלוטין מקיומו של חמאס כצד לוחם, והציג את המצב כאילו ישראל פועלת נגד אזרחים בלבד.
עו"ד אנדרו בנט ציין כי האיגוד שמר על שתיקה אחרי טבח השבעה באוקטובר, "הפגיעה הקשה ביותר ביהודים מאז השואה", ואף התעלם מפנייה ישירה של ד"ר בראון בשם הוועד היהודי־אמריקני (AJC).
הסערה סביב ההחלטה מדגישה שוב את השבר בעולם האקדמי המערבי בכל הנוגע לישראל. מתנגדי ההחלטה רואים בה דוגמה מובהקת לחדירה של אג’נדות פוליטיות ואנטי־ישראליות לתוך מוסדות המחקר שאמורים לנתח סוגיות מורכבות ללא משוא פנים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו