אל-איי, וושינגטון - ניו יורק? מסע "החוק וסדר" של טראמפ, והזעם הדמוקרטי: "כיבוש צבאי"

בחודשים האחרונים, הפעיל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ את סמכותו בתור המפקד העליון בצעדים חריגים שנועדו, לדבריו, "להחזיר את החוק והסדר" לערים הגדולות בארה"ב. אחרי הצבת אלפי חיילי משמר לאומי בלוס אנג'לס בחודש יוני, והשתלטות דרמטית על משטרת וושינגטון הבירה באוגוסט, מצביע הנשיא על היעדים הבאים: שיקגו וניו יורק. הצעדים, שכבר מעוררים התנגדות רבה מצד ראשי ערים והדמוקרטים בקונגרס, מסמנים את אחד הקרבות הפוליטיים המרכזיים של כהונתו השנייה.

בנוסף, כחלק מאותם צעדים להחזיר את ״החוק והסדר״, חתם היום (שני) הנשיא האמריקני על צו נשיאותי המורה להעמיד לדין את מי שמחללים את הדגל האמריקני. ״בכל רחבי הארץ שורפים דגלים... בגלל בית משפט עצוב מאוד... הם קראו לזה חופש ביטוי... כששורפים את הדגל האמריקני זה מסית להתפרעויות... תשרוף דגל, תקבל שנה בכלא״, אמר טראמפ. אלא שבפני הצו צפויים לעמוד קשיים משפטיים: בשנת 1989 קבע בית המשפט העליון בארה״ב כי המעשה מצוי תחת ההגנה על חופש הביטוי בתיקון הראשון של החוקה האמריקנית.

לוס אנג'לס: פתיחת המערכה

ביוני השנה הורה טראמפ לפרוס בלוס אנג'לס 4,000 חיילי משמר לאומי לצד כוחות מארינס, צעד שעורר התנגדות חריפה מצד מושל קליפורניה, גאווין ניוסום, שהגיש תביעה פדרלית בטענה שהנשיא חרג מסמכותו. הממשל טען אז כי מדובר ב"צורך ביטחוני חיוני" לנוכח גל פשיעה, מחוסרי דיור והגירה בלתי חוקית ואל מול מחאות שניסו לבלום פשיטה של סוכני רשות ההגירה בעיר.

בעיני מבקרים, בהם דמוקרטים וראשי ערים נוספות, זה היה צעד ראשון במגמת "פוליטיזציה של הצבא" וניסיון להראות כוח במעוז דמוקרטי מובהק.

וושינגטון הבירה: השתלטות היסטורית

מוקדם יותר החודש נפתחה חזית נוספת, כאשר טראמפ הכריז על "מצב חירום פלילי" בוושינגטון הבירה, והשתמש בסמכותו הייחודית לשלוט במשטרת המחוז. מעל 2,200 אנשי משמר לאומי נפרסו ברחובות לצד מאות סוכנים פדרליים. טראמפ תיאר את המהלך כ"הצלת העיר מהפשע ומהכאוס", והבטיח: "אנחנו לא משחקים משחקים, נעשה סדר פה ואז נעבור לערים נוספות". מנגד, ראש העיר מיוריאל באוזר הגדירה את הצעד כמהלך "פוליטי וסמכותני" והציגה נתוני פשיעה המצביעים דווקא על שיפור במצב.

הביקורת לא נגעה רק לסמכות הנשיאותית, אלא גם לשיח ההתקפי של הנשיא: טראמפ איים בפומבי על באוזר כי אם לא "תתיישר עם המציאות", הממשל הפדרלי "ייקח לגמרי את השליטה על העיר". בצד הרפובליקני, לעומת זאת, הצעד התקבל בזרועות פתוחות. דוברים בבית הלבן הפיצו מדי בוקר נתוני מעצרים והציבו את המהלך כמודל לחיקוי לצורך התמודדות בבעיות דומות עם ערים אחרות.

היעדים הבאים: שיקגו וניו יורק

הצלחת המהלך בעיני טראמפ דרבנה את הנשיא להצהיר כי שיקגו תהיה הבאה בתור, ובהמשך גם ניו יורק. "שיקגו היא בלגן. יש שם ראש עיר כושל. ניישר אותה, וזה אפילו לא יהיה קשה", אמר באחת מהצהרותיו. במקביל, דיווחים מהפנטגון העלו כי כבר מתבצע תכנון לפריסת כמה אלפי חיילי משמר לאומי בעיר, לצד הרחבת פעילות רשות ההגירה (ICE) נגד מהגרים בלתי חוקיים.

גם הבירה המסחרית של אמריקה על הכוונת: טראמפ ציין במפורש כי "לאחר שנטפל בשיקגו נעבור לניו יורק", בטענה שהפשיעה משתוללת ברחובותיה. ראש העיר הדמוקרטי, אריק אדמס, מיהר להגיב כי "לא נאפשר כיבוש צבאי של העיר", בדומה להצהרות שהשמיעו ראשי ערים נוספים שהוזכרו, בהן אוקלנד ובולטימור.

הקרב הפוליטי

העימות סביב ההשתלטות הפדרלית הפך לזירת קרב פוליטית טעונה. טראמפ מציג את המהלכים כהוכחה לכך שהוא "המנהיג היחיד שמסוגל להחזיר ביטחון לרחובות", ומבליט את ערי היעד כדוגמה לכישלון הניהולי של ראשי ערים דמוקרטים. "אנחנו לא נאבד את הערים שלנו", חזר והדגיש.

לעומתו, ראשי הערים ויריביו בקונגרס טוענים שמדובר במופע כוחנות שמסכן את המרקם הדמוקרטי. ראשי ערים כינו את ההשתלטות "תמרון פוליטי שנועד להסיט את תשומת הלב מכישלונותיו של הנשיא בתחומים אחרים, בהם הכלכלה, הבריאות והחברה". מושל מרילנד, ווס מור, אף אמר כי טראמפ משתמש בחיילים "ככלי פוליטי ציני", והוסיף: "כמי שלבש מדים בעצמו, אני נעלב עמוקות".

בין חוק לסדר

מומחים משפטיים הסבירו כי תקדים ההשתלטות על וושינגטון הבירה חוקי מתוקף היותה מחוז פדרלי, מה שמאפשר לנשיא להשתמש בסמכויות חריגות ולהשתלט זמנית על משטרת המחוז מתוקף חוק השלטון העצמי (Home Rule Act). עם זאת, לפי פרופ' ריק היילס מאוניברסיטת ניו יורק, "טראמפ לא יכול לחזור על מה שעשה בוושינגטון בשום עיר אחרת".

הנשיא מחזיק בארגז כלים מצומצם יותר בערי מדינות כמו שיקגו וניו יורק: הוא יכול להזרים סוכנים פדרליים או ליישם פדרליזציה של המשמר הלאומי, אך איננו מוסמך להשתלט ישירות על משטרת עיר מקומית ללא שיתוף פעולה מהמחוקקים או מהמושלים. כלי נוסף ששוקל הנשיא להפעיל הינו חוק ההתקוממות (Insurrection Act).

מדובר בחוק פדרלי אמריקני ותיק משנת 1807, המקנה לנשיא סמכות חריגה להציב כוחות צבא סדירים בתוך ארצות הברית לשם אכיפת חוק וסדר אזרחי בעת מרד, אלימות רחבת היקף או מצב חירום שבו הרשויות המקומיות אינן מצליחות לאכוף את הסדר הציבורי. הנשיא מצידו כבר רמז על שימוש בחוק בעבר.

לפי היילס, "כשם שטראמפ, מסיבות תדמיתיות, אוהב לעשות רעש גדול על השתלטות על ערים, כך גם ראשי ערים דמוקרטים אוהבים לעשות רעש גדול על ההתנגדות לו. שני הצדדים מרוויחים מזה קולות בקרב ציבור הבוחרים שלהם", כאשר מצד אחד טראמפ מחזק את בסיסו, שמריע לנשיא שמצליח "להשית סדר", ומצד שני ראשי ערים דמוקרטים מקבלים במה להציג התנגדות ל"ניסיון הפיכה עירונית". כך הופכת שאלת הסמכות והסדר הציבורי לא רק לשאלה של התמודדות מול פשיעה, אלא גם לפלטפורמה משמעותית בבחירות האמצע הצפויות להיערך בנובמבר 2026.