"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
נחתך ב-90% ובלי הרפורמה המשפטית: טראמפ ״מחק״ את הדוח הלא מחמיא על ישראל
מהדוח משנה שעברה על ישראל, שהכיל יותר ממאה עמודים, נותר מסמך בן תשעה עמודים בלבד, כלומר צמצום שהקטין את הדוח יותר מפי עשרה • הדוח החדש, המתעד את שנת 2024, מציג גרסה תמציתית בהרבה מזו של אשתקד, עם העדרם של פרקים שלמים שעסקו בסוגיות פוליטיות מהותיות
טראמפ, נתניהו וביידן. צילום: רויטרס, עמוס בן גרשום/לע"מ, AFP

נחתך ב-90% ובלי הרפורמה המשפטית: טראמפ ״מחק״ את הדוח הלא מחמיא על ישראל

מהדוח משנה שעברה על ישראל, שהכיל יותר ממאה עמודים, נותר מסמך בן תשעה עמודים בלבד, כלומר צמצום שהקטין את הדוח יותר מפי עשרה • הדוח החדש, המתעד את שנת 2024, מציג גרסה תמציתית בהרבה מזו של אשתקד, עם העדרם של פרקים שלמים שעסקו בסוגיות פוליטיות מהותיות

0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מחלקת המדינה האמריקנית מפרסמת מדי שנה דוחות מקיפים על מצב זכויות האדם במדינות העולם. הדוחות נכתבים על בסיס מידע ממקורות ממשלתיים, ארגונים בינלאומיים ומקומיים, וכוללים סקירה מפורטת של סוגיות כמו חופש ביטוי, התנהלות כוחות הביטחון, מצב מערכת המשפט, והגבלות על חירות הפרט.

השנה, במקביל למגמת צמצום רוחבי בדוחות רבים על ידי ממשל טראמפ, בדוח על ישראל היה הדבר בולט במיוחד: מהדוח משנה שעברה, שהכיל יותר ממאה עמודים, נותר מסמך בן תשעה עמודים בלבד, כלומר צמצום שהקטין את הדוח יותר מפי עשרה.

בניין מחלקת המדינה האמריקנית (ארכיון), צילום: רויטרס

הדוח החדש, המתעד את שנת 2024, מציג גרסה תמציתית בהרבה מזו של אשתקד, עם העדרם של פרקים שלמים שעסקו בסוגיות פוליטיות מהותיות ביחסי ישראל־פלשתינים וביחסי יהודים־ערבים בתוך ישראל.

בדוח של שנה שעברה הופיעו סעיפים נרחבים על מצב זכויות האדם במזרח ירושלים, יו"ש ורצועת עזה, לרבות התייחסות למעמד המשפטי של השטחים הללו בעיני ארה״ב, צעדים ישראליים להחלת ריבונות, והבחנה בין ישראל "בגבולות 49" לבין שטחים שנכבשו ב־1967. בדוח החדש, הניסוח צומצם למשפטים ספורים: נותרה הצהרה שארה״ב מכירה בירושלים כבירת ישראל, רואה את גבולות הריבונות בעיר כנושא להסדר קבע, אך תוך ציון שהרשות הפלשתינית אינה מחזיקה בסמכות בירושלים. נעדרו אזכורים לרמת הגולן ולסיפוח מזרח ירושלים.

האזכורים נעדרו, מזרח ירושלים, צילום: Getty Images

בדוח של שנה שעברה ניתנו נתונים מפורטים על מדיניות ישראל כלפי פלשתינים, לרבות מעצרים מנהליים, שלילת היתרי תנועה, מגבלות מעבר בין עזה, יו"ש וישראל, ופירוט על שימוש בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (להסדרת כליאתם בהינתן ואינם זכאים למעמד של שבויי מלחמה), שהורחב לאחר 7 באוקטובר. הדוח החדש מסתפק באמירה כללית על שימוש במעצרים מנהליים והגבלות תנועה, ובאזכור של החוק המדובר והרחבתו, אך ללא פירוט נתונים.

פרקים שלמים שנכללו בדוח של שנה שעברה נמחקו כמעט לגמרי. כך למשל, נעלמו התייחסויות לאפליה כלפי ערביי ישראל בתחומים אזרחיים, להרס בתים במזרח ירושלים ובכפרים הבדואים בנגב. גם סוגיות פוליטיות פנים־ישראליות, כמו המאבק סביב הרפורמה המשפטית והשלכותיה על מערכת המשפט, שהוזכרו בדוח הקודם, אינן מופיעות השנה.

פרקים שלמים נמחקו כמעט לגמרי, צילום: אורי לנץ

ראוי לציין כי גם הדוח הנוגע למשילות פלשתינית בשטחים צומצם משמעותית גם כן, אך הפער בולט פחות מאשר בדוח על ישראל. בדוח משנה שעברה נכלל פירוט רב של הפרות זכויות אדם מצד הרשות הפלשתינית בגדה וחמאס בעזה. בדוח השנה, עדיין מופיעים אותם נושאי ליבה: מעצרים שרירותיים, עינויים, הגבלות על חופש הביטוי, פגיעה בעיתונאים, גיוס ילדים ושחיתות. היקף התיאורים התקצר משמעותית, אך התמונה הכללית שמצטיירת לגבי דפוסי הפעולה של הרש"פ וחמאס נותרה דומה לזו שהוצגה בשנה הקודמת, תוך הדגשה של היעדר מנגנונים אפקטיביים לאכיפת דין ומניעת הפרות.

לאורך כמעט חצי מאה דיפלומטים אמריקנים ערכו את הדוחות השנתיים של מחלקת המדינה. ממצאיהם נחשבים למסודרים ולרחבי ההיקף ביותר בתחומם, ובתי המשפט בתוך ומחוץ לארצות הברית מסתמכים עליהם באופן קבוע. בעוד מגמת הצמצום ניכרת בכל דוחות מחלקת המדינה, במקרה של ישראל ניכר צמצום חריג, הן בהיקף והן בעומק, של תיעוד הסוגיות הפוליטיות הנפיצות ביותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...