חוסיין מוסביאן, לשעבר חבר בצוות המשא ומתן הגרעיני של איראן ושגריר המדינה בגרמניה, סיים את תפקידו כמרצה וחוקר באוניברסיטת פרינסטון היוקרתית לאחר 15 שנים ב-1 ביוני. הדבר נחשף על ידי ערוץ התקשורת "איראן אינטרנשיונל", המתנגד למשטר האייתולות.
סטודנטים באוניברסיטת פרינסטון בניו ג'רזי מכריזים על שביתת רעב | רשתות חברתיות
ההודעה הרשמית של האוניברסיטה הגדירה את המהלך כ"פרישה", אך בארגון "הברית נגד מתרצי המשטר האיסלאמי של איראן" טוענים כי מדובר בפיטורים שנבעו מקמפיין אינטנסיבי שיזמו כנגד מוסביאן במשך שנתיים.
הקמפיין כלל כנסים, מסיבות עיתונאים ופניות לגופי חקיקה בארה"ב, במטרה לחשוף את קשריו של מוסביאן למשטר האיראני ולהדגיש את תמיכתו בתעמולה אנטי-ישראלית ובטרור. הארגון אף קרא לגרשו מארה"ב ולהעמידו לדין, בטענה שהיה מעורב, במישרין או בעקיפין, בהתנקשויות שביצע המשטר נגד מתנגדים פוליטיים.
בין האירועים השנויים במחלוקת בתקופת כהונתו כשגריר בגרמניה, מציינים פעילים את רצח הזמר ומתנגד המשטר הבולט פרידון פרוחזאד בבון ב-1992, אירוע שלפי עדות מפקד איראני לשעבר בוצע בידי סוכנים של טהרן. מוסביאן עצמו אמר כי העדות הותירה אותו "המום ומופתע".
תגובות מחברי קונגרס
הביקורת הציבורית על המשך העסקתו הגיעה גם ממחוקקים רפובליקנים בכירים, בהם הסנאטור מטקסס טד קרוז. מוסביאן השיב לקרוז בפוסט ברשתות החברתיות והזמין אותו לדיבייט פומבי, בטענה שההאשמות כנגדו חסרות בסיס.
קרוז השיב וכתב כי "אני משתדל לא להיות בחדר עם אנשים המקושרים לטרוריסטים איראניים... הוויכוח היחיד שאתה צריך לנהל הוא עם סוכני ההגירה לפני שתגורש".
I try not to be in the room with people linked to Iranian terrorists who have murdered dozens of dissidents.
Your books are unreadable, and the only debate you should be having is with DHS agents, at the end of which you should be deported. https://t.co/EdYh8U7qPb
— Ted Cruz (@tedcruz) April 29, 2025
כבר ב-2023, שורת חברי קונגרס, בהם יושב ראש ועדת הפיקוח בבית הנבחרים ג'יימס קומר, שלחו מכתב פתוח להנהלת פרינסטון. במכתב ציינו כי בית משפט גרמני קבע שהשגרירות האיראנית בברלין שימשה כמרכז תכנון לרצח ארבעה פעילי אופוזיציה כורדים ב-1994, ושאלו אם האוניברסיטה התייעצה עם גורמי ממשל אמריקניים בטרם קיבלה אותו לשורותיה.
סיום דרכו של מוסביאן בפרינסטון שם קץ לשנים של מחלוקת סביב נוכחותו בקמפוס, אך ממשיך להציף את השאלה היכן עובר הגבול בין חופש הביטוי לבין אירוח מרצים ודוברים בעלי רקע שנוי במחלוקת, כמו במקרה של מוסביאן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו