"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

משרד המשפטים בארה"ב ידרוש עונש מוות לרוצח עובדי השגרירות הישראלים

התובעים יצטרכו להוכיח שהירי שבוצע על ידי הרוצח אליאס רודריגז נבע מאנטישמיות ולא מחילוקי דעות פוליטיים או שנאה כלפי מדינת ישראל • ירון לישינסקי ושרה מילגרם, זוג שעמד להתחתן, נרצחו במאי השנה ביריות מחוץ למוזיאון היהודי בווישנגטון

,עודכן
0השמעה
בני הזוג ירון לישינסקי ושרה מילגרם שנרצחו בפיגוע. צילום: AFP

משרד המשפטים האמריקני צפוי לדרוש עונש מוות לאליאס רודריגז, החשוד ברצח שני עובדי שגרירות ישראל בוושינגטון, ירון לישינסקי ושרה מילגרם במאי השנה. כך על פי דיווח ב-CNN.

על פי התביעה,רודריגז ירה בלישינסקי ומילגרם, זוג שעמד להתחתן, כשיצאו מאירוע במוזיאון היהודי בוושינגטון.החשוד ירה עשרות יריות כשהזוג נפל לקרקע, וכשמילגרם, פצועה אנושות, ניסתה לזחול משם.

שגריר ישראל בזירת הפיגוע: ״זוג הקורבנות עמד להינשא״

עדי ראייה דיווחו שדקות לאחר הירי, רודריגז נכנס למבנה המוזיאון ואמר: "ראיתי מה קרה, אני צריך מים ומקום בטוח". לאחר מכן, כשהשוטרים נכנסו למבנה, הוא שלף כאפייה והחל לקרוא סיסמאות כמו "יש רק פתרון אחד, אינתיפאדה, מהפכה".

בזירת הפיגוע נשמע רודריגז קורא "חופש לפלשתין". מכתב שפורסם ברשת X לאחר הירי, שכנראה נחתם על ידו, הביע זעם על "הזוועות שביצעו הישראלים נגד פלשתין" והזכיר "פעולה מזוינת" כצורת מחאה לגיטימית.

רודריגז גם דיבר עם החוקרים בשעות שלאחר הירי, לפני שקיבל ייצוג משפטי. רישומי בית המשפט מציינים שהרוצח אמר לשוטרים לאחר מעצרו: "עשיתי את זה למען פלסטין, עשיתי את זה למען עזה".

האתגר המשפטי: הוכחת מניע שנאה גזעית

למרות שמנהיגי העולם גינו במהירות את הירי כמעשה אנטישמי, הרשעתו של רודריגז בפשעי שנאה לא תהיה קלה, משום שהתביעה חייבת להוכיח ללא ספק סביר שמעשיו נבעו מדעות קדומות נגד "גזע, דת, נכות, נטייה מינית, מוצא אתני, מגדר או זהות מגדרית" של הפרט.

במקרה של רודריגז, זה אומר שהתובעים יצטרכו להוכיח שהירי נבע מאנטישמיות ולא מחילוקי דעות פוליטיים או שנאה כלפי מדינת ישראל. ראיות שפורסמו עד כה מעידות שמכשול זה יהיה קשה לפריצה עבור התובעים.

ירון לישינסקי ז"ל לצד נשיא המדינה,צילום: ללא

שגריר ישראל בארה"ב יחיאל לייטר חשף לאחר הפיגוע הרצחני פרטים על ירון ושרה, הקורבנות: "הוא קנה טבעת ותכנן להציע לה נישואין בירושלים. זוג יפה שהגיע לבלות ערב במרכז התרבותי של וושינגטון", אמר.

רונן שובל, דיקן מכון ארגמן שבו למד לישינסקי, סיפר כי על אף השם הישראלי, ירון גדל כנוצרי מאמין: "הוא היה אוונגליסט שהאמונה הדתית חיברה אותו בקשר עמוק לעם ישראל. מתוך האמונה שלו, הוא החליט לעלות ארצה, לשרת בצה"ל ובהמשך להקדיש את חייו למען מדינת ישראל והציונות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר