השבוע לפני 50 שנה יצא ג'מי הופה (1913-1975) ביום קיץ חמים מביתו בפרבר שקט של דטרויט לפגישה גורלית עם שני ראשי מאפיה מוכרים ומאז נעלמו עקבותיו, זאת לאחר שנראה לאחרונה מחוץ למסעדה בפרבר של דטרויט, מישיגן.
היעלמותו (רציחתו) ואי מציאת גופתו עד היום, נחשבת לאחד התעלומות הגדולות, המסתוריות והמציתות דמיון בהיסטוריה האמריקנית, ופרשת חייו הפכה לאגדה בתרבות הפופולרית האמריקנית.
הופה כיהן כנשיא איגוד נהגי המשאיות בארה"ב (ה"טימסטרס"- (Teamsters בין השנים 1958-1971 - שהיה אחד האיגודים הגדולים והחזקים בארצות הברית. הוא נתפש במהלך חייו כאיש בעל כושר מנהיגות, כריזמטי, כוחני וחסר פחד שנלחם למען זכויות עובדיו, אך גם כדמות שנויה במחלוקת, כאחד שנחשד בשיתוף פעולה עם המאפיה והפשע המאורגן.
הוא נולד באינדיאנה למשפחה ממעמד פועלים, אביו היה כורה פחם ומת כשהיה ילד. בעקבות הקשיים הכלכליים עבר עם משפחתו לדטרויט, ובגיל 14 עזב את לימודיו לסייע בפרנסת המשפחה. הופה עבד בעבודות פיזיות שונות, ובבגרותו הצטרף לאיגודים המקצועיים.
בגלל אישיותו הכריזמטית וכושר הארגון שלו, הוא ידע למשוך אחריו את העובדים סביבו, למען שיפור התנאים שלהם. כאשר עבד ברציף טעינה במחסנים של רשת חניות מכולת בדטרויט, ארגן את שביתת העבודה הראשונה שלו לשם העלאת השכר של העובדים, והצליח בכך.
החל משנות ה-30 החל לעסוק בפעילויות שונות באיגוד המקצועי בדטרויט. כעבור כעשור החל הופה לפעול באיגוד הנהגים והמשאיות - ה"טימסטרס" וכיהן בתפקידים בכירים בארגון. בשנת 1952 נבחר לכהונת סגן נשיא איגוד נהגי המשאיות, ובשנת 1958 נבחר לכהונת נשיא האיגוד.
בעת כהונתו הוא פיתח והרחיב את האיגוד והפך אותו לאחד המשפיעים ביותר בארה"ב. עובדים רבים הצטרפו אליו, עד שהפך בסופו של דבר לגדול ביותר בארצות הברית - כ-2 מיליון חברים בשיאו.
הופה נודע כמתמקח קשוח שידע לסגור עסקאות משופרות למען עובדיו באיגוד, והשיג עבורם הישגים משמעותיים כמו העלאות שכר, שיפור בתנאי העבודה, ויצירת קרנות פנסיה חזקות. בין הישגיו הבולטים היה ההסכם הארצי הראשון על הובלת מטענים.
העובדים באגיוד אהבו והעריצו אותו והוא נתפש בעיניהם כמנהיג כל יכול ולוחם נועז, שנאבק למענם ודואג לזכויותיהם ולרווחתם.
מאידך, באותן שנים, וככל שכוחו התחזק, הופה נדמה בעיני ה-FBI, רשויות החוק והממשל הפדרלי לדמות מסוכנת וסמל לשחיתות, בין היתר בשל קשריו המפוקפקים עם גורמי פשע והמאפייה האמריקנית.
שמות של דמויות מפורסמות מעולם הפשע המאורגן הופיעו שוב ושוב לצד שמו, כאחד שמתרועע איתם. נשמעו טענות על כך שהמאפיה העניקה הגנה וגיבוי לאיגוד, בתמורה לשימוש בכספי האיגוד במיוחד בקרנות הפנסיה, למימון פעילויות שונות שלהם.
הופה סומן על ידי רשויות החוק והממשל בראשות הנשיא קנדי ואחיו התובע הכללי רוברט, אשר ראו בו איום על הסדר הציבורי (הופה תמך בהתמודדות לנשיאות בניקסון מול קנדי). במשך השנים נערכו כנגדו חקירות על פעילותו, למרות הכחשותיו על קשריו המפוקפקים.
ב-1967 הצליחו לבסוף רשויות חוק להרשיע אותו בעבירות של מרמה ושוחד והוא נידון ל־13 שנות מאסר, אך גם בזמן ישיבתו בכלא הוא המשיך לנהל את האיגוד.
ניקסון כנראה לא שכח לו את תמיכתו בו במרוץ לנשיאות וכעבור ארבע שנים הוא חנן אותו, בתנאי שלא יעסוק יותר בפעילות באגוד במשך עשור ושיעזוב את תפקידו.
למרות שזכה בחירותו הוא לא הצליח להשלים עם העזיבה שלו באגוד ועל מוקד הכוח שהיה לו, ובשנים הללו עד לרציחתו הוא היה נחוש לחזור לנהל אותו. ניסיונותיו לחזור להנהגה עוררו התנגדות חריפה, הן מצד יריביו הפוליטיים והן מצד גורמים בעולם הפשע המאורגן, שלבסוף למעשה עלו לו בחייו.
ב-30 ביולי הופה יצא לפגישה הגורלית עם שני בכירים במאפיה- אנתוני פרובנזנו ואנתוני ג'יאקלון במסעדת Machus Red Fox – (מכוניתו נמצאה בחניון המסעדה), מתוך מחשבה שהם יסייעו לו לחזור להנהגת האגוד (מה שקרה ההפך) ומאז בלעה אותו האדמה.
יום לאחר ההעלמות שלו הוא הוכרז כנעדר, והמשטרה במשך תקופה ארוכה ערכה חיפושים חסרי תקדים במקומות שונים שכללו: חפירות בשדות, בדיקות במזבלות, בבתים נטושים ובמקומות שונים וזאת על פי מידע מודיעני שקיבלה. לאורך השנים נעשו חקירות רבות וצוותים שונים עסקו בכך, אך הם לא הצליחו לפתור את התעלומה על גורלו, וגופתו לא נמצאה עד היום. ב-1982 הוא הוכרז כמת מבחינה משפטית.
במהלך החקירות השונות לאחר היעלמו הועלו השערות שונות על הסיבות לחיסולו. אחת מהטענות המרכזיות הייתה שהוא חוסל בגלל שהוא החל לאיים שהוא מתכוון להעיד בפני ועדת החקירה המיוחדת של הסנאט האמריקני על פעילותה של המאפיה, אם היא לא תחזיר אותו להנהגת האגוד.
עם השנים הועלו תאוריות והשערות שונות על גורלו והיכן נמצאת גופתו: יש הטוענים שלאחר שנרצח הוא הוטמן בתוך בטון באצטדיון פוטבול בניו ג'רזי או באיצטדיון בייסבול בוויסקונסין, או שגופתו הוטמנה בחבית והושלכה למקור מים, ויש סברה שהיא קבורה בשדה נטוש כ-30 קילומטר מהמסעדה בה נמצאה מכוניתו.
ב-2003 טען פרנק שירן לפני מותו, שהיה יד ימינו של ג'ימי הופה, שהוא ואדם נוסף רצחו אותו בפקודת המאפיה, לאחר שפיתו אותו להגיע לבית מבודד בדטרויט. טענה שהמשטרה הטילה ספק במהימנותה.
חלק בלתי נפרד מהפולקלור
סיפור חייו והיעלמותו של הופה הפכו לחלק בלתי נפרד מהפולקלור האמריקני והפכו לנושא מורכב ומרתק, שממשיך להעסיק אנשים עד היום. זה בא לידי ביטוי בספרים, תחקירים ותוכניות טלוויזיה שונות: "לעשות הופה" הפך לסלנג במשמעות של להעלים משהו.
ב-1992 הופק סרט על חייו ("הופה") בו גילם את דמותו השחקן ג'ק ניקולסון. ב-2019 יצא גם הסרט "האירי" בבימוי מרטין סקורסזה , שם השחקן אל פאצ'ינו מגלם את דמותו של הופה.
סגירת מעגל - וקריאה לחשיפת המסמכים
ב-1998 נסגר מעגל כאשר בנו גימי הופה הבן נבחר לנשיא האיגוד "הטימסטרס" שאביו עמד בראשו. השבוע, במלאות 50 שנה להעלמות אביו. התראיין הבן ברשת פוקס וסיפר את הידוע לו על הפרשה הבלתי גמורה.
לטענתו המאפיה מקומית של דטרוייט ומנהיג האיגוד שהחליף את הופה פרנק פיצסימונס, רקמו מזימה לרצוח אותו. זאת בגלל החשש של המאפיה המקומית שהופה יסלק אותם ממעורבות בארגון, והפחד של פיצסימונס שיפסיד לו בבחירות לאיגוד שהיו אמורות להתקיים בתחילת 1976.
"למעשה הם התאחדו כדי להרוג אותו כי הם לא יכלו לעצור אותו בשום דרך אחרת. הוא היה כוח בלתי ניתן לעצירה... הם ידעו שאם הוא יחזור, הוא ינצח בבחירות , והדרך היחידה לעצור אותו הייתה להרוג אותו".
בהמשך סיפר שרציחתו של אביו הרסה את משפחתו ואמו נפטרה משברון לב 5 שנים מאוחר יותר. גם אי מציאת הגופה השאירה במשפחה: "חור בלב ואי סגירת מעגל".
בהמשך דבריו הוא פנה ישירות לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ וביקש ממנו שישחרר את התיקים והמסמכים החסויים בנוגע לרצח אביו. "אני לא יודע מה יש בקבצים האלה. זו הסיבה שאנחנו חייבים לשחרר אותם, והציבור האמריקני וחברי האיגוד והמשפחה שלנו ראויים לכך. אני קורא לנשיא טראמפ לשחרר את תיקי הופה אחת ולתמיד, בואו נגלה מה באמת קרה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו