דיוויד סאן-מיאשירו שהה בביתו בקומה ה-31 של בניין מגורים בהונולולו, הרחק מכל סכנה, כאשר הטלפון שלו התריע על צונאמי אפשרי בעקבות רעידת אדמה עצומה מעבר לאוקיינוס השקט.
כשראה שנותר זמן רב עד שגלי הענק צפויים להגיע להוואי, הוא החליט לעשות משהו שכנראה לא היה עושה בתרחיש דחוף יותר: נכנס לרכב כדי לאסוף את אביו, שהיה זקוק להסעה לשדה התעופה.
הוא לא הגיע רחוק; התנועה בשכונת מגוריו הייתה חסומה לחלוטין. דיוויד בילה שעה שלמה בנסיעה של כמה רחובות בלבד, ניסה להסתובב בחזרה - ולבסוף נטש את רכבו וחזר הביתה ברגל.
הצונאמי מרעידת האדמה ברוסיה גרם בסופו של דבר לנזק מועט מאוד, אך הוא חשף כמה בעיות בתוכניות הפינוי שגורמי רשויות אומרים שניתן היה לשפר - העיקרית שבהן הייתה התנועה.
העיתוי של רעידת האדמה - במהלך שעת העומס אחר הצהריים - והזמן הרב שהתאפשר בזכות המרחק יצרו עומס תנועה כבד באזורים מסוימים, מה שסיבך מאוד מאמצי פינוי שאחרת היו מתנהלים בצורה חלקה.
"זו בהחלט הייתה קריאת השכמה עבורי שבאזורים צפופים עם הרבה אוכלוסייה, זה עובד רק כשלא כולם נכנסים לרכבים בו זמנית", אמר סאן-מיאשירו לסוכנות AP. "כשזה קורה - אתה מושבת".
הבעיה - "פינוי יתר"
עם קבלת ההתרעה, חלק מהתיירים עברו למקומות גבוהים יותר, כנדרש בתוכניות הפינוי. תושבים פנו לחנויות לקניית אספקה, ורבים חזרו הביתה מהעבודה כדי לארוז חפצים או להיפגש עם בני משפחה לפני הפינוי.
במקביל, חלק מהתושבים ככל הנראה "היו מבולבלים" לגבי השאלה האם הם באמת צריכים לפנות, אמרה מולי פירס, דוברת מחלקת ניהול החירום של האי אואהו.
האזורים הנדרשים להתפנות במקרה של צונאמי, מסבירים ברשויות, מתחלקים ל"אזורי פינוי סטנדרטיים" ואזורי פינוי "במקרה של צונאמי קיצוני" בלבד. באזהרת הצונאמי האחרונה נדרשו רק תושבי אזורי הפינוי הסטנדרטיים להתפנות - אך גם תושבים שגרים באזורי "פינוי במקרה קיצון" נמלטו גם כן, אף על פי שלא היו בסכנה, מה שהגביר עוד יותר את העומס יוצא הדופן בכבישים.
אד סניפן, מנהל מחלקת התחבורה הממשלתית בהוואי, אמר לאחר האירוע שהוא "לא מתחרט" על מתן התרעה מוקדמת ככל הניתן לציבור. עם זאת, הוא הבהיר כי בפעם הבאה, יש להסביר לציבור טוב יותר כיצד עליו לנהל את הזמן שעד להגעת הצונאמי.
"את הזמן הנוסף הזה, כולם ניסו למלא: רבים שמעו על האירוע שמתקרב וניסו לברוח מוקדם ככל האפשר", אמר. "במקומות אחרים, אנשים שהיו באזורים בטוחים, עזבו את התחומים הבטוחים כדי ללכת לתדלק ולקנות דברים".
לדבריו, היה יעיל יותר שתושבי האזורים הבטוחים היו נשארים בבתיהם, מפנים את הכבישים לאלה שצריכים להימלט מהאזורים המסוכנים, "ולאחר מכן להגיע הביתה תוך 20 דקות במקום שעתיים וחצי".
חבר הפרלמנט בהוואי אדריאן טאם, שעומד בראש ועדת התיירות, אמר שהוא מודאג מהחסימה שנוצרה בוואיקיקי - שכונת חוף פופולרית מאוד בקרב תיירים שבה ארבעה כבישים בלבד לכניסה וליציאה. הוא כינה זאת "סימן אזהרה למדינה ולעיר לחפש דרכים לארגן דברים טוב יותר".
"אני אסיר תודה שזה לא היה חמור כפי שיכול היה להיות," אמר טאם. "זה מעלה שאלות רציניות לגבי איך אנחנו הולכים להתמודד עם חסימה המונית שעלולה לקרות שוב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו