שרת החינוך של ארצות הברית, לינדה מקמהון, קראה היום (שישי) לאוניברסיטת הרווארד לחדול מהמאבק המשפטי מול ממשל טראמפ, ולהצטרף לשולחן המו״מ בעקבות ההסכם ההיסטורי שעליו חתמה אוניברסיטת קולומביה, שבמסגרתו המוסד ישלם 200 מיליון דולר לממשל הפדרלי בעקבות כישלונה בטיפול באנטישמיות בקמפוס.
"אנחנו מקיימים מגעים עם הרווארד, למרות שקיימת תביעה משפטית שעדיין מתנהלת", אמרה מקמהון בראיון לרשת NewsNation. "אנחנו מקווים שהם יגיעו לשולחן. אנחנו כבר רואים אוניברסיטאות אחרות שנוקטות בצעדים עוד לפני פתיחת חקירה רשמית או לפני שנכנסים לשיח איתנו. לכן מונו מפקחים ומשרד המשפטים מעורב, כדי ליצור תשתית ארוכת טווח לשינוי באקדמיה". עוד הוסיפה השרה כי היא “מקווה שגם אוניברסיטת הרווארד תלמד את הלקח".
בניגוד לקולומביה, שמסרה כי ההסכם "הגן על הערכים שמגדירים אותנו" והבטיח את המשך שיתוף הפעולה עם הממשל הפדרלי, הרווארד נוקטת קו לעומתי יותר וממשיכה בתביעה נגד ממשל טראמפ בגין שלילת סיוע פדרלי בהיקף של 2.6 מיליארד דולר. עם זאת, מקמהון ציינה כי הרווארד כבר החלה לבצע שינויים פנימיים, בהם פיטורי חברי סגל ממרכז לימודי המזרח התיכון, שהשתתפו בפאנל שלדברי נשיא הרווארד לשעבר, לארי סאמרס, ככל הנראה כלל רטוריקה אנטישמית, וסגירת משרד הגיוון (DEI) בקמפוס.
בוגרי הרווארד היהודים הביעו ספק אם הרווארד תלך בדרכה של קולומביה. "מה שהיה לקולומביה אין להרווארד, הנזילות של קולומביה חלשה מאוד", אמר ארי שרייג, שהסביר כי בניגוד לאוניברסיטה היוקרתית בניו יורק, הרווארד מחזיקה תיק השקעות נזיל שיאפשר, לדבריו, "להמתין לטראמפ, להילחם בבית המשפט, ולממן את התהליך. קולומביה לא יכלה לעשות זאת".
לדברי שרייג, ממשל טראמפ הצליח ללחוץ על קולומביה לבצע רפורמות, אך לבסוף "פספס הזדמנויות חשובות", בין היתר בכך שלא פורקה ועדת המשמעת שלא פעלה נגד המפגינים, והאיסור על עטיית מסכות כולל חריגים לצרכים רפואיים או דתיים. "זו התחלה טובה, אבל יש עוד הרבה עבודה", סיכם. "צריך לבנות מחדש את האמון מול הקהילה היהודית".
על פי ההסכם, קולומביה תשלם גם יותר מ־20 מיליון דולר לעובדים יהודים שטענו לאפליה, תספק דיווחים פדרליים קבועים ותציב כוח אבטחה ייעודי למניעת פלישה למבני אקדמיה, כמו זו שבוצעה באביב 2024 באולם המילטון. מנכ״ל הלל בקולומביה ובברנרד, בריאן כהן, אמר כי ההסכם מהווה "הכרה חשובה בכך שאנטישמיות בקולומביה הייתה ממשית והשפיעה על תחושת השייכות של סטודנטים יהודים ועל זכויות האזרח שלהם".
סאמרס כינה את ההסכם "תבנית מצוינת" לאוניברסיטאות אחרות, וציין כי הוא שומר על חופש אקדמי, מחזק קבלה על בסיס מצוינות, ומאפשר חזרה לשגרה בתקצוב והוצאת ויזות. לדברי מקמהון, "הממשל קיבל את עיקר הדרישות שניהל לגביהן מו״מ", והוסיפה: "הסטודנטים שלנו חייבים להרגיש בטוחים כשהם מגיעים לקמפוס, וההורים שלהם צריכים לדעת שהם מוגנים. לא נאפשר את האלימות שראינו בקמפוסים".