"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עבור החזרת המימון: הקנס שתשלם אוניברסיטת קולומביה לממשל טראמפ

ארבעה חודשים לאחר הקפאת הכספים, האוניברסיטה הגיעה לפשרה • בתמורה ל-221 מיליון דולר, יוחזרו לה רוב כספי המחקר

,עודכן
0השמעה
מחאות פרו-פלשתיניות באוניברסיטת קולומביה. צילום: AFP

אוניברסיטת קולומביה הגיעה אמש (רביעי) להסכם פשרה עם ממשל טראמפ, לפיו תשלם 221 מיליון דולר כדי להחזיר את המימון הפדרלי שהוקפא בעקבות ההפגנות הפרו-פלשתיניות בקמפוס. מדובר בהסכם הראשון מסוגו שמגיע אליו ממשל טראמפ עם אוניברסיטה אמריקנית בנושא טיפול באנטישמיות.

נשיאת אוניברסיטת קולומביה מתקבלת בקריאות בוז ו"שחרור פלסטין" / אוניברסיטת קולומביה

על פי תנאי ההסכם, קולומביה תשלם 200 מיליון דולר כדי לסגור תביעות בגין פרקטיקות מפלות, ו-21 מיליון דולר נוספים לסיום חקירות של הוועדה לשוויון הזדמנויות בעבודה. בתמורה, הממשל יחזיר לאוניברסיטה את רוב ה-400 מיליון דולר במימון מחקר שהוקפא במרץ.

הממשל האמריקני הקפיא את המימון לקולומביה במרץ השנה, לאחר שטען כי האוניברסיטה נכשלה בהגנה על סטודנטים יהודים מפני אפליה והטרדה. ההחלטה הגיעה בעקבות הפגנות סוערות בקמפוס במהלך מלחמת חרבות ברזל, שכללו הקמת מחנה מחאה שהשרה על הפגנות דומות באוניברסיטאות ברחבי ארה"ב.

במהלך ההפגנות דיווחו סטודנטים יהודים על מקרי אנטישמיות, כולל הפצת חומרי תעמולה בעד חמאס, שלטים עם סמלי מטרה, ונידוי סטודנטים שתמכו בישראל. באחד המקרים הבולטים, מפגינים רעולי פנים פרצו לשיעור על ההיסטוריה של ישראל המודרנית וחילקו עלונים עם הכיתוב "רמסו את הציונות" לצד ציור של מגף הרומס מגן דוד.

מחאה באוניברסיטת קולומביה נגד ישראל,צילום: איי.פי

ההסכם, שיהיה בתוקף למשך שלוש שנים, כולל מספר התחייבויות מצד האוניברסיטה: מפקח עצמאי יפקח על יישום ההסכם וידווח לממשל כל שישה חודשים על ההתקדמות. קולומביה התחייבה שלא לקיים תוכניות המקדמות "מאמצים לא חוקיים" בתחום הגיוון, השוויון וההכללה. האוניברסיטה תעמוד בפסיקות בית המשפט האוסרות על שימוש ב"אפליה מתקנת" בתהליכי הקבלה.

בנוסף לכך ימונה בכיר לפיקוח על מחלקת לימודי המזרח התיכון ומחלקות נוספות, ויכשרו 36 קציני בטיחות נוספים עם סמכויות מעצר.

למרות הביקורת על "כניעה" לממשל, הנשיאה בפועל של קולומביה קלייר שיפמן הדגישה כי ההסכם משמר את האוטונומיה של האוניברסיטה. "ההסכם משמר את הסמכות של קולומביה על גיוס סגל, קבלת סטודנטים והחלטות אקדמיות", אמרה שיפמן. "אנחנו מחליטים מי מלמד במוסד שלנו, מה הם מלמדים ואילו סטודנטים אנו מקבלים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר