"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"שקר שמופץ ע"י דמויות שמעמידות פנים שהן יודעות משהו": בנט נגד הקונספירציה של קרלסון

הקונספירציה החוזרת של קרלסון שג'פרי אפשטיין פעל כחלק ממערך ביון ישראלי במטרה להפעיל לחץ וסחיטה על מנהיגים פוליטיים גרמה לסערה חדשה ברשתות • בנט הגיב: "כראש ממשלת ישראל לשעבר, כשהמוסד היה כפוף לי ישירות, אני אומר בביטחון, ההאשמה שאפשטיין עבד עבור המוסד או ישראל היא שקרית לחלוטין"

,עודכן
0השמעה
נפתלי בנט, ג'פרי אפשטיין וטאקר קרלסון. צילום: REUTERS, אוהד צויגנברג ו-AP

סערה חדשה ברשתות החברתיות הפכה לעימות חזיתי בין ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט לבין אחד הקולות הבולטים בימין האמריקני - המגיש השנוי במחלוקת טאקר קרלסון.

טאקר קרלסון טוען: ג'פרי אפשטיין היה סוכן של המוסד

במוקד: הקונספירציה החוזרת ונשנית מצד קרלסון שג'פרי אפשטיין, איש העסקים ועבריין המין שמת בכלא בנסיבות שלכאורה טרם התבהרו לגמרי, פעל כחלק ממערך ביון ישראלי במטרה להפעיל לחץ וסחיטה על מנהיגים פוליטיים.

בנט הגיב בנחרצות: "כראש ממשלת ישראל לשעבר, כשהמוסד היה כפוף לי ישירות, אני אומר בביטחון של 100%, ההאשמה שאפשטיין עבד עבור המוסד או ישראל היא שקרית לחלוטין. מדובר בשקר שמופץ על ידי דמויות כמו טאקר קרלסון שמעמידים פנים כאילו הם יודעים משהו, ופשוט ממציאים". בנט הדגיש כי אפשטיין מעולם לא היה קשור למוסד, וכי מדובר בגל הכפשות נגד ישראל שהוא "פשוט לא מוכן לשתוק מולו יותר".

ג'פרי אפשטיין,צילום: אי.פי

אלא שקרלסון לא נרתע מהכחשות בנט. בציוץ תגובה כתב: "במקום לאיים ברשתות, למה שלא תתייצב לראיון רציונלי על קשריו של אפשטיין עם ממשלת ישראל?", והוסיף כי יפנה רשמית ללשכתו של בנט לתיאום המפגש.

בדבריו לאחרונה, קבע קרלסון כי "כשזה נוגע לישראל, פתאום הכול נעשה חסוי". לדבריו, העובדה שרבים מהשמות במסמכי אפשטיין נשארו חסויים מעידה על ניסיון להסתיר קשרים מביכים עם גוף ביון זר, "ולא סתם זר, כזה שבעלות בריתה של ארה"ב חוששות להתעמת איתו".

טאקר קרלסון וטראמפ,צילום: אי.פי

בנוסף, הציג קרלסון שאלה פתוחה לציבור: מדוע לא פורסמו שמותיהם של הפוליטיקאים, הדיפלומטים והמנהיגים העסקיים שהיו מעורבים בפרשות אפשטיין, גם לאחר שנים? לטענתו, מדובר בגורם כל כך רגיש, עד שכל חשיפה שלו עלולה לזעזע את האיזון הדיפלומטי.

בנתיים, הסערה הציבורית סביב נסיבות מותו של אפשטיין נמשכת: בשבוע שעבר, סגן ראש ה-FBI, דן בונג'ינו, התעמת עם בונדי בעקבות המזכר ממשלתי שקבע כי אין ראיות לקיומה של "רשימת לקוחות" או לכך שאפשטיין נרצח - בניגוד להצהרות פומביות של בונדי בחודשים האחרונים, שהבטיחה "משאיות של מידע חדש".

בכירים בממשל ניסו להבהיר כי בונדי התייחסה לכלל החומרים שברשותה, לא רק ל"רשימת לקוחות" שהייתה לכאורה לאפשטיין. חלק מתומכי טראמפ הרגישו נבגדים והביעו את זעמם בעקבות המזכר וההתנהלות סביב הפרשה, וגורמים שמרניים מסוימים טוענים כעת כי הנשיא שותף לקנוניה שמטרתה להסתיר את זהותם של לקוחותיו של אפשטיין.

העימות הזה, שהחל בטענות תיאורטיות אך התגלגל במהירות להתכתשות פומבית, הפך לזירת קרב על דעת הקהל הבינלאומית. קרלסון, שנחשב לדמות שנויה במחלוקת בזירה התקשורתית בארה"ב, ממשיך לקדם תיאוריות קונספירציה, תוך שהוא תוקף כל מי שמעז להפריך אותן, גם אם מדובר בראש ממשלה לשעבר של מדינת ישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר