מעל 100 בני אדם נהרגו בשיטפונות הקטלניים שפקדו את מרכז טקסס בסוף השבוע של יום העצמאות האמריקני, במה שמוגדר כאחד מאסונות הטבע הקשים בתולדות המדינה. לפחות 84 מההרוגים נמצאו במחוז קר (Kerr), ולפחות 28 מהם ילדים.
במוקד הטרגדיה: מחנה הקיץ "קמפ מיסטיק", מחנה נוצרי לבנות שפועל כבר מזה 99 שנים, בו נספו לפחות 27 מחנכות וחניכות. 10 בנות ומדריכה אחת עדיין נעדרות לפי שעה. בזמן האסון, המים עלו במהירות מסחררת, נהר הגוודלופה זינק לגובה של 26 רגל (כ-8 מטרים) בתוך 45 דקות בשעות הלילה של יום שישי. יותר מ-850 בני אדם חולצו מאז, אך הסיכויים למצוא ניצולים הולכים ופוחתים.
הנשיא דונלד טראמפ הכריז על מחוז קר כאזור אסון, מהלך שמאפשר סיוע דרך הסוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום (FEMA). כוחות חילוץ מטקסס, מקסיקו, נברסקה, פלורידה ולואיזיאנה פועלים בשטח מסביב לשעון.
לפי סגן המושל דן פטריק, במחוז קר נשקל בעבר להקים מערכת צופרי התרעה, אך הבקשה נדחתה בשל שיקולי תקציב. בפועל, ההתרעה המרכזית פורסמה על ידי שירות החיזוי הלאומי רק סביב 4 לפנות בוקר, שעה שבה מרבית הקורבנות כבר היו ישנים. גורמים מקומיים ובינלאומיים תהו האם ניתן היה להציל חיים לו הייתה קיימת מערכת התרעה מוקדמת יותר. בקשות של מחוז קר למימון שדרוג מערכות ההתרעה נדחו פעמיים בשנים 2017 ו-2018 על ידי מחלקת החירום של טקסס.
עיקר הביקורת הציבורית הופנתה כלפי הסנאטור הרפובליקני מטקסס, טד קרוז, שנצפה ביום שבת באתונה, יוון, בעיצומו של האסון במדינתו. עד ראייה סיפר כי ראה את קרוז באתר תיירותי בזמן שכבר דווח על עשרות הרוגים. לשכתו של קרוז מסרה כי מדובר היה ב"חופשה משפחתית מתוכננת מראש", וכי הוא שוחח עם הנשיא טראמפ ועם מושל טקסס גרג אבוט כבר בליל האסון, וחזר "בהקדם האפשרי" - בראשון בבוקר.
עם זאת, מבקריו של קרוז הזכירו כי רק ימים לפני כן, היה אחראי להכנסת סעיף ל'חוק האחד, הגדול והיפה', חוק התקציב הרפובליקני, שמחק תקציב של 150 מיליון דולר שיועד לשדרוג יכולות החיזוי של הגוף שאחראי גם לשירות החיזוי הלאומי."קרוז בילה שנים בהחלשת מערכות החיזוי והחירום, ועכשיו כולנו משלמים את המחיר", אמרה דוברת ארגון סביבתי.
לפי הערכות, הנזק הכלכלי שנגרם לטקסס מהשיטפונות נע בין 18 ל־22 מיליארד דולר. בתים נהרסו, עשרות קילומטרים של גדרות חקלאיות קרסו, והחקלאים דיווחו על עדרים שנסחפו למרומי עצים.
ברשתות החברתיות התפרסמו סרטונים קשים, כולל תיעוד מתוך אוטובוס הפינוי של קמפ מיסטיק בו הילדות שרות שירי תפילה בזמן שהכבישים מסביב מוצפים לחלוטין.קרוז עצמו הודה לאחר שהגיע לקרוויל כי "אין ספק שיהיה צורך בבחינה של ציר הזמן, מתי הגיעו האזהרות והאם ניתן היה לפעול אחרת".
אך עבור משפחות הקורבנות, ההבטחות לבדק בית אינן מספיקות. במילותיה של אם שכולה: "הילדה שלי לא הייתה צריכה למות בלילה במחנה. מישהו היה צריך להתריע. מישהו היה צריך להיות שם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו