העיתונאי השמרני טאקר קרלסון ממשיך לטלטל את הימין האמריקני: כשבועיים לאחר שארצות הברית תקפה את מתקני הגרעין של איראן במסגרת מבצע "פטיש חצות", חושף קרלסון כי קיים ריאיון בלעדי עם נשיא איראן, מסעוד פזכשיאן, ופרסם הסבר נרחב לציבור מדוע עשה זאת דווקא עכשיו.
Our interview with the president of Iran.
— Tucker Carlson (@TuckerCarlson) July 5, 2025
Watch it first at https://t.co/sLkXnGLauL. pic.twitter.com/SY4KvgA1lb
"סיימנו זה עתה ריאיון עם נשיא איראן, מסעוד פזכשיאן, מנתח לב בן 70 שמנהיג את המדינה שעד לא מזמן היינו במלחמה איתה", אמר קרלסון. "אנחנו יודעים שיתקפו אותנו על עצם קיום הריאיון הזה, אבל עשינו אותו כי מגיע לאזרחים אמריקנים לדעת מה מתרחש - במיוחד כשזה נעשה בשמם ובכספם".
לדבריו, למרות הקושי בקיום הריאיון מרחוק ועם מתורגמן, בחר לשאול את פזכשיאן שאלות ישירות על מטרותיו. "שאלתי אותו: מה המטרה שלכם? האם אתם שואפים למלחמה עם ארצות הברית? עם ישראל?".
קרלסון הודה כי נמנע מלשאול שאלות שלדבריו ברור שלא יקבל עליהן תשובות אמינות - כמו האם תוכנית הגרעין הושמדה בתקיפה האמריקנית. "מהמבט האמריקני, ואפילו מהזווית של ה-CIA, אי אפשר לדעת את התשובה, אז דילגתי על זה".
את המהלך כולו הגדיר כחלק מחזונו התקשורתי החדש, המתיימר להחזיר לציבור את היכולת "ללמוד הכל ולהחליט לבד". לדבריו, כל ניסיון למנוע מהציבור לשמוע את נשיא איראן "אינו מגיע מחבר, אלא מאויב".
קרלסון גם חשף כי הגיש בקשה שלישית תוך חודשים ספורים לקיים ריאיון דומה עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אך עד כה לא נענה. "אני מקווה שהוא יסכים", אמר.
הראיון עם נשיא איראן משתלב בקו האידיאולוגי החדש שקרלסון מוביל מול טראמפ ומחנה הניאו-שמרנים במפלגה הרפובליקנית בכלל ובתנועת MAGA בפרט. בריאיון שנערך לאחרונה עם סטיב באנון, אמר קרלסון: "אני תומך בישראל, אבל איני רואה שום הצדקה למעורבות צבאית אמריקנית בלחימה מול איראן". קרלסון מזהיר מהחזרה למה שכינה “המלחמות של אחרים”, וקורא להחיל את עיקרון 'אמריקה תחילה' (America First) גם על יחסי החוץ עם ישראל. "למה שוב משקיעים בדם ובאוצר שלא שלנו?" שאל.
דבריו דאז עוררו זעם במחנה טראמפ, ובתגובה פרסם הנשיא ציוץ תקיף: “שמישהו בבקשה יסביר לטאקר קרלסון ההזוי הזה: איראן לא יכולה להחזיק בנשק גרעיני!".
הסערה הנוכחית ממחישה את הקרע הפנימי ההולך ומתרחב בתוך תנועת MAGA. לצד קרלסון ובאנון, התגבש זרם הלאומנים השמרנים (NatCons), הדוגל בבדלנות, בהימנעות מהתערבות צבאית שאינה נוגעת לארה"ב וביחסים "שוויוניים" לכאורה עם בנות ברית, בהן ישראל. מנגד, זרם הניאו-שמרנים, לרבות רפובליקנים כמו מזכיר המדינה מרקו רוביו ובן שפירו, ממשיכים לתמוך בקו תקיף כלפי איראן ובסיוע צבאי לישראל.
הריאיון עם נשיא איראן מסמן את קרלסון כאחד הקולות החזקים ביותר הקוראים לשינוי במדיניות החוץ האמריקנית, גם אם המשמעות היא התנגשות חזיתית עם בת ברית כמו ישראל. הוא גם מציב את קרלסון בלב העימות שבין חופש העיתונות, אחריות ציבורית, והמאבק על כיוונה האידיאולוגי של תנועת הימין בארה"ב בכלל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו