"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
שבחים מימין וחששות משמאל: פיצול בתקשורת האמריקנית בסיקור התקיפה באיראן
"פוקס ניוז" מהללת את "עוצמת ההרתעה'"של טראמפ • CNN ו"ניו יורק טיימס" מזהירים מ"הסלמה אזורית ומעורבות צבאית ממושכת"
הכותרות בארה"ב לתקיפה באיראן. צילום: ללא

שבחים מימין וחששות משמאל: פיצול בתקשורת האמריקנית בסיקור התקיפה באיראן

"פוקס ניוז" מהללת את "עוצמת ההרתעה'"של טראמפ • CNN ו"ניו יורק טיימס" מזהירים מ"הסלמה אזורית ומעורבות צבאית ממושכת"

אור שקד, שליח "היום" בארה"ב
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

התקיפה האמריקנית הנרחבת באיראןהפכה לאירוע דרמטי שמסעיר את תקשורת ארצות הברית והעולם כולו. כבר בשעות הראשונות אחרי ההודעה הדרמטית של הנשיא טראמפ, נכנסו רשתות החדשות לשידורי חירום מתמשכים, והכותרות הראשיות הוקדשו כולן לתקיפה.

דוברות הבית הלבן

הדיווחים חזרו שוב ושוב על המסר המרכזי שהעביר טראמפ בעצמו: שלושה אתרי הגרעין המרכזיים של איראן: פורדו, נתנז ואיספהאן, "הושמדו באופן מוחלט", כהגדרתו של הנשיא.

טראמפ, שדיבר מהבית הלבן כשלצידו סגנו ג'יי די ואנס, שר ההגנה פיט הגסת' ושר החוץ מרקו רוביו, הוסיף כי "אין צבא אחר בעולם שהיה מסוגל לבצע פעולה כזו". התמונות מתוך חדר המצב בבית הלבן, בהן נראה הנשיא עוקב אחר התקיפה יחד עם בכירי מערכת הביטחון, הפכו תוך דקות לסמל של המבצע.

אף על פי שהעובדות הוצגו באופן דומה בכלי התקשורת, ההבדלים בפרשנות ובדגשים היו ברורים. כלי התקשורת המזוהים עם המחנה השמרני, ובראשם רשת "פוקס ניוז", "ניו יורק פוסט" ופרשנים בכירים בימין האמריקני, היללו את ההחלטה הנחושה של טראמפ וראו בה ביטוי לעוצמה האמריקנית ולשיבת עקרון ההרתעה.

פוקס ניוז, צילום: ללא

בפרסומיהם הובלט שיתוף הפעולה עם ישראל, שתיאמה עם וושינגטון את מהלכיה הצבאיים בשבועות האחרונים, כאשר טראמפ עצמו הדגיש בנאומו את שיתוף הפעולה הצמוד עם ראש הממשלה נתניהו.

ניו יורק פוסט, צילום: ללא

כלי התקשורת השמרנים שיקפו את עמדת הנשיא כי הפעולה תפסיק את מרוץ הגרעין האיראני ותבהיר למשטר בטהרן, ולשאר העולם, כי ארצות הברית איננה מהססת להפעיל כוח צבאי כאשר נשקף איום ישיר.

לעומת זאת, כלי התקשורת המזוהים עם המרכז והשמאל, ה"ניו יורק טיימס", ה"וושינגטון פוסט", CNN ו-PBS, בחרו להדגיש את הסיכונים והמורכבות שבמהלך.

CNN, צילום: ללא

בדיווחיהם עלו חששות מפני תגובה איראנית קשה, הסלמה אזורית וגרירת ארה"ב למלחמה מתמשכת. במרכז הסיקור עמדו גם הוויכוחים שהתרחשו בתוך הממשל עצמו בטרם ההחלטה, כאשר חלק מיועציו של טראמפ ניסו לדחות את המהלך מחשש למעורבות צבאית נרחבת. אחד הנושאים שזכו לסיקור נרחב היה גם הדיון המשפטי בשאלת סמכויותיו של הנשיא לפעול ללא אישור הקונגרס, במיוחד נוכח רגישות הסוגיה והפיצול הפוליטי סביב שאלת מעורבות צבאית במזרח התיכון.

"ניו יורק טיימס", צילום: ללא

בכלי התקשורת כולם בלטה גם תחושת המפנה האסטרטגי. בניגוד לעבר, בו ארה"ב נמנעה מלהתעמת ישירות עם איראן בשטח המדינה, הפעם חצה טראמפ את הקו, וכוחות אמריקניים הפציצו ישירות את ליבת תשתיות הגרעין האיראניות. ברקע הדברים עמדה גם ההסכמה הנרחבת כי ההישג המבצעי עצמו היה מרשים: שימוש במפציצי B-2, פצצות "מפצחות בונקר" (Bunker Busters) חדישות ופעולה מתואמת היטב עם ישראל, כל אלו הוצגו כיכולת צבאית שאין דומה לה בעולם.

כעת כל עיני התקשורת האמריקנית נשואות להמשך. האם איראן תגיב בהרחבת המערכה מול כוחות אמריקניים במזרח התיכון? האם תנסה לפגוע בבסיסים אמריקנים? או שמא תעדיף לסגת ולנסות להגיע להסדרה דיפלומטית מחודשת תחת לחץ כבד? למרות חילוקי הדעות, תחושת דריכות זהירה אופפת את כלי התקשורת. אמריקה שידרה עוצמה, אך ההשלכות עלולות לחרוג מגבולות המזרח התיכון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...