עובדת נציגות ישראלית בארה"ב: "הפיגוע הזה היה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו"

יממה לאחרהפיגוע הקשה בבירת ארה"ב שאירע אתמול(רביעי), בו נרצחו שני עובדי שגרירות ישראל, ירון לישצ'ינסקי (30) ושרה לין מילגרם (26), זוג צעיר שהיה על סף אירוסין, התגובות ממשיכות לזרום. ואולם, לצד ההזדהות, בולט גם הפער בין הזעזוע בשטח לבין האופן שבו סוקר האירוע בכלי תקשורת המרכזיים. בקרב הנציגים הישראלים בולטת תחושת ההלם מהאירוע הקשה, אך גם הנחישות שלא להיכנס לטרור: "להרתיע אותנו זה בדיוק מה שהאויבים שלנו רוצים שיקרה".

פאם בונדי, התובעת הכללית סיפרה כי בשיחתה עם נתניהו "הוא היה מזועזע וזה שבר את ליבי". היא הוסיפה כי הבטיחה ש"כל הסוכנויות יעבדו יחד כדי לחקור את הנושא" וכי גם טראמפ היה "הרוס" מהטרגדיה הקשה.

המחבל, אליאס רודריגז, בן 30 משיקגו, ירה בשניים מטווח קצר בעת שיצאו מאירוע של הוועד היהודי-אמריקני (AJC) במוזיאון היהודי בעיר. בעוד עדי ראייה סיפרו כי רודריגז הכריז "עשיתי את זה בשביל עזה", "השתטח על הרצפה וחיכה למשטרה", הדיווחים בעיתונות האמריקנית בחרו ככלל להימנע מהצגת הפיגוע כפשע שנאה אנטישמי מובהק.

כך למשל, ה"ניו יורק טיימס" ציין שמדובר ב"מעשה אלים ממוקד", תוך דיווח על קריאותיו של החשוד לטובת פלשתין – אך ללא ניתוח של המניע האידיאולוגי או הרקע האנטי-ישראלי של הפיגוע. גם ב־CNN, AP, NPR וב"וושינגטון פוסט" הוזכרו נסיבות האירוע, שמות הקורבנות וזהות החשוד, אך ללא התייחסות למימד האנטישמי הברור שעלה מהתנהגות המחבל, המקום שבו בחר לבצע את הפיגוע, ושיחותיו עם אנשים בזירה. יוצאי הדופן היו גופי תקשורת שמרניים יותר כמו "פוקס ניוז" וה-"ניו יורק פוסט" אשר הדגישו את הקריאות וההקשר האנטי-ישראלי של הפיגוע, לרבות סמיכותו לאירוע בנושא המאבק באנטישמיות.

הדיפלומטים בחזית

בצל הדיווחים החלקיים, עובדת בנציגות ישראלית בארה"ב שהסכימה להתראיין בעילום שם ל"ישראל היום", שופכת אור על התחושות הקשות שמלוות את אנשי השירות הדיפלומטי הישראלי: "מדובר באנשים כל כך צעירים. יש הרבה צעירים שעובדים בנציגויות ישראל בארה"ב ובעולם. זוהי תזכורת לכך שהעבודה שאנחנו עושים הינה מאתגרת. עבודה בדיפלומטיה כנציגים ישראלים היא עבודה בחזית לכל דבר, וזה בא עם סיכונים".

במקביל, האבטחה סביב שגרירויות ישראל בעולם ובארה"ב תוגברה, לצד עזרה נפשית ראשונית לעובדים שחשים כעת פגיעים מתמיד - אך גם נחושים להמשיך בעבודתם.

לדבריה, איתותי הזדהות מהקהילה הדיפלומטית לא איחרו לבוא, למרות הניכור שבדרך כלל מופגן כלפי נציגים ישראלים בעת הזו: "אני מקבלת הודעות תנחומים מכל הקולגות שלי מנציגויות אחרות. קיבלתי פניות ממדינות כמו שוויץ וארה"ב. זה מזכיר מאוד את מה שקרה אחרי 7 באוקטובר. זה מראה למי באמת אכפת, למי יש רמה של אנושיות מעבר לפן המקצועי שבו אנחנו עוסקים".

אלא שהבעת התנחומים אינה מונעת דאגה ממשית: "זה מאוד מזכיר אירוע נוסף שהיה לפני מספר חודשים כאשר עלתה התרעה מצד אנשי הביטחון על כוונה להטמין פצצה בקונסוליה בניו יורק. אנשי הביטחון שלנו מדהימים, אבל מדובר בעניין מאוד מפחיד. הפיגוע הזה היה יכול לקרות בקלות לכל אחד מאיתנו".

על השאלה כיצד האירוע השפיע על שגרת החיים שלה, היא השיבה: "מעצם זה שאני יהודייה במרחב הציבורי, יש אלמנט סיכון שבא עם זה. כשאני באה עם התג שלי או סממנים יהודיים, אני מסתכלת יותר אחורה. זה גורם לכך שנדרש משנה זהירות במרחב החברתי שלך, לרבות שמירה על ערנות וקצת תמיד להרגיש במגננה".

לסיום, היא מבקשת להעביר מסר ישיר: "השאירו את הציונות קרוב אליכם ולבשו אותה בגאווה. מדובר בזמן קשה עבור העם היהודי. לכל אחד יש מה לעשות ולשדר ייצוגיות של העם היהודי. חשוב שנדבוק במה שאנחנו עושים למרות האתגרים – כי להרתיע אותנו זה בדיוק מה שהאויבים שלנו רוצים שיקרה".